הגבירה באת בשחור ולבן. לבה הנקי מופיע. היא אומרת: "בתי, אנוכי באה אליך היום כשהוילד שלי שולחת אותי, כך שתומה וארץ יבינו שהמעבר בין השמים לארץ גדל דקה אחר דקה, יום אחרי יום. בידיו של בני האלוהים להשמיד את מה שאנושות תועלת--כוח, כסף, מעמד ורכוש עולמי. האנושות ראתה זאת פעם אחר פעם דרך אסונות טבע ואסונות שנגרמו על ידי אדם, אשר אלוהים הכל-יכול הותר." (עתה יש לה דמעות זורמות לאורך לחותיה.) "אולם הלבבות אינן משתנות. רבוי גדול אינו אוהב את האל ואת השכן. מה שמשל על הלב, אז הוא משל על העולם. הייתו בטוחים שהעולם וכל נשמה יישפטו לפי האהבה שהיא בכל לב. מעולם לא הייתה האנושות רחוקה יותר מאלוהים. אירועים מתרחשים כל דקה אשר עדים לכך."
"ילדי יקרים, אנוכי באה לבקש מכם שתבחרו באהבה ברגע הנוכחי. אל תדאגו על העבר או דאגו לעתיד. ישועתכם כאן, עכשיו, ברגע זה. התחילו לאהב עתה. אז אני לקחת אתכם למקלט לב נקי שלי."
עתה היא מתאספת לעצמה, פורשת ידיה ומציצת אל השמים. היא אומרת לי: "את/ה תבקש מהם להעביר זאת לכל ילדי הקטנים שלי." היא עוזבת.