להבת האהבה

של לב הבתולה של מרים

מה זו להבת האהבה?

הקדשה ללהבת האהבה של לב הבתולה של מרים מוצאת את מקורה בגילויי אדון ישו המשיח ומריה הקדושה אליזבת קינדלמן, אמא הונגרית לשש ילדים, בין השנים 1961 ל-1982. אליזבת מתה ב-11 באפריל 1985. דרך אותה, מרים הקדושה נתנה לידם את האמצעי החדש: להבת האהבה של לב הבתולה שלה.

הגילויים נכתבו על ידי אליזבת ביומנה הרוחני אשר, יחד עם הברית החדשה וההדרכה של הכנסייה, מהווה את השורש לרוחניות תנועת להבת האהבה.

פעם אחד שאלה אליזבת: “מה אז היא להבת האהבה?”

ישו ענה: “להבת אהבת אמי שלך מה שהיה תיבת נח לנוח.”

ומדונה מרים הקדושה הוסיפה: “להבת האהבה של לב הבתולה שלי זה ישו המשיח בעצמו!”

מתנת החסד מאמהנו

"אני רוצה לשים בידיכם כלי חדש, קרן אור... זהו הלהבת האהבה של לבי... עם להבת זו מלאה בחסדים שאני נותנת לכם מליבי, הדלק את כל הלבבות בכל הארץ. תעבור ההלהבה מאיש לאישה. זאת הניסים הפוך ללהב שאר אורו העז יערפל את השטן. זהו האש של אהבת האיחוד שאני קיבל מהאב השמימי בזכות זכויות פצעי בני האלוהיים." (13 באפריל 1962)

"נכבה אש באש: האש של שנאה באש של אהבה." (6 בדצמבר 1964)

"הלהבת אהבתי הפכה כה לוהטת שאני רוצה להפיץ עליכם לא רק את אורו, אלא גם חומתו בכל עוזו. להבת אהב�תי גדולה כל כך שלא יכול עוד לשמור אותה בתוכי; היא קופצת אליך בכוח פיצוץ. אהבתי הנפוצה תגבר על שנאת השטן שמזהמה את העולם, כדי שהרוב הגדול של נשמות יינצל מגיהנום." (19 באוקטובר 1962)

"כמו שכל העולם מכיר את שמי, כך אני רוצה שהלהבת האהבה של לבי המביצעת נסים בעומק הלבבות תוכר גם." (19 באוקטובר 1962)

"ילדי, אני מפריש את השפעת חסד להבת האהבה של לבי על כל העמים והלאומים, לא רק על אלה החיים באם הקודש הכנסייה, אלא גם על כל הנשמות המסומנות בסימן הצלב המבורך של בני אלוהים. גם על אלו שלא הוטבלו!" (16 ספטמבר 1963)

"באהבת להבתי, אני רוצה להחיות את הבית מחדש באהבה. אני רוצה לאחד משפחות שפוזרות." (8 אוגוסט 1962)

תפילות להבת האהבה

תפילת היחדות שניתנה על ידי אדוננו

ישו: "זוהי נשק בידיכם. באמצעות שיתוף פעולה איתי, השטן ייעור לעיוורון ממנה; ובעקבות עיוורונו, הנשמות לא תופנו לחטא."

ישו האדיר שלי,
יהלכו רגלינו יחד.
יקבצו ידינו ביחד.
ילבינה ליבנו באחדות.
תתנשמו נשמותנו בהרמוניה.
יחשבו מחשבותינו כאחת.
ישמעו אוזניי לדממה יחד.
יחדרו מבטים אחד לשני עמוק.
ילפזרו שפתותינו ביחד לתפילה לקבלת רחמים מאבי העולמים. אמן.

תהילים מרים: הוספה של הבקשה החשובה

מיליזבת יומנה:

למשך זמן רב לא גברתי להקליט את בקשתה של גבירתנו: "בתפילה שמכבדת אותי ביותר (התהללה מרים...), הוסף את הבקשה הבאה: התהללה מרים..., תפל לנו חוטאים. 'פרוש אפקט החסד של להבה האהבה על כל האנושות.'"

הבישוף שאל את אליזבת: "מדוע צריך לומר את התפילה הוותיקה 'אב מריה' בצורה אחרת?"

בפברואר 2, 1982, השיב האדון: "רק הודות לביקשות יעילות של הבתולה הקדושה, העניקה הטריניטה הקדושה את שפע להבה האהבה. באמצעותה, בקש בתפילה בה מודה לאמי הקדושה ביותר: "פרוש אפקט החסד של להבת אהבתך על כל האנושות, עכשיו ושעת מותו שלנו. אמין." כך שבאמצעות פעולתה תתפלל האנושות."

הבתו הקדושה הוסיפה: "אני לא רוצה לשנות את התפילה בה מכבדים אותי; באמצעות בקשה זו, אני רק רוצה לעורר את האנושות. זו איננה תפילה חדשה; היא צריכה להיות הבקשתכם הקבועה." (אוקטובר 1962)

התהללה מרים צריך להתפלל כך:

שלום מרים, מלואה חן, האדון עמך,
ברוכה את בין הנשים,
וברוך פרי בטנך, ישוע.
קדושה מרים, אם האלוהים, תפלי עלינו החוטאים,
הפרש את השפעת חן של להב אהבתך על כל האנושות,
עתה ובשעה מותה. אמין.

ב-13 באוקטובר 1962 (יום ה-45 להופעתה הסופית בפטימה), גילה ליידי אליזבת את ההודעה הבאה: "ילדי, רחמיך על הנשמות העניות גרמו לליבי האמי לנתן לך החסד שאת ביקשת. אם בכל רגע, בעודה קוראת בלהב אהבתי, אחד מכם יתפלל שלוש תהלות למרים בשמי, נשמה אחת תשוחרר מגיהנום. בחודש נובמבר, חודש המתים, עשרה נשמות ישחררו מגיהנום עבור כל תהלת מרים שנאמרה. גם הנשמות הסופרות חייבות להרגיש את השפעת החן של להב אהבתי של ליבי האמי."

תפילה לחסד להב האהבה

תפילה לשרשרת האהבה של ליבו הטהור של מרים

עם אישור אישי של כבודו הנשיא פאולוס השישי (נובמבר 1973)
אישור: יולי 10, 1984 יוסף, בישוף אוגסבורג

תפילת אש האהבה

אמצעי להב האהבה

אדוננו וגבירתנו נתנו לנו מספר אמצעים כדי להטמיע את כוחו של להב האהבה.

שתתפות בקורבן הקודש של המיסה

ב-22 בנובמבר 1962, אמרה הבתולה הקדושה: "אם תתחייב למסה קדושה שאינה חובה עליך, ואם אתה במצב של חן לפני אלוהים, אני אשפוך את להבה של אהבת לבי ואשכיח את שטן בזמן זה. החסדים שלי יזרמו בהרבה לנשמות עבורן תקריב מסה קדושה זו. השתתפות בקורבן המסה הקדושה מגבירה עד מידת הכחשתו של שטן."

הקרבת המשימות היומיות לכבוד אלוהים

ב-30 בנובמבר 1962, אמרה גברתנו: "במהלך הימים גם, הקרב את משימתך היומית לכבוד האל! קרבן זה, שנעשה במצב של חן, מסייע אף הוא לשכיחת שטן. חי בהתאם לחסדיי כך שתשוכחותו של שטן תגדל יותר ויותר ותהפוך גדולה עוד יותר. אם תשתמש היטב בחסדים הרבים שאני נותנת לך, הם יטיבו רב לנפשות רבות."

שעת הכפרה ביום חמישי ויום ששי

"ילדיי, עליך לחשב את ימי חמישי ושישי כשתים ימים גדולים של חסד מיוחד. ביום זה, אלה שהקריבו כפירה לבני אלוהיים יקבלו חסד גדול. בשעות הכפרה, יכולתו של שטן מתחזקת עד כדי כך שנשמות המכפרות מבקשות עבור החוטאים." (29 בספטמבר 1962).

"ביום חמישי ושבתי, אני מבקשת ממך, בתי, להציע תיקון מיוחד מאוד לבני אלוהים. זה יהיה שעה למשפחה לעשות תשובה. התחילו את השעה בקריאה רוחנית, אחר כך תפילת הרוזריום או תפילות אחרות באטמוספרה של זיכרון וחריפות. יש להיות לפחות שני או שלושה, כי בני אלוהים נמצא שם שבו שניים או שלושים נועדים. התחילו על ידי עשיית סימן הצלב חמש פעמים והקרבו את עצמכם לאב הקדמוני דרך הפצעים של בני אלוהים. עשו אותו גם בסיום. תעשו זאת כשאתם קוממים ושהולכים לישון, ובמהלך היום. זה יקרב אותכם לאב הקדמוני דרך בני אלוהים, ומלא את לבכם בחסדים." (13 באפריל 1962)

תפילה של כפרה ברוח תיקון

"כשאדם עושה תפילה בכפורה או מבקר את הקודש הקדוש, כל עוד זה נמשך, השטן אובד את כוחותיו על נשמות הכנסייה. עורף, הוא הפסיק לשלוט בנשמות." (6–7 בנובמבר 1962)

הלהבה של אהבה והמתים

"ככל שתפילותיכם יהיו חריפות יותר, כך השטן ייעורף עוד יותר, ונשמת המתה תמצא כח חדש להחליט בחוכמה לגבי גורלה העתידי."

"כשלהבת אהבתי של לבי תאיר על הארץ, גם השפעת חסדיה תשתולל אל המתים. שטן ייעור ובעזרת התפילה בשמירת הליל, הקרב האיום של המתים נגד שטן יחל." (12 בספטמבר 1963)

"אני רוצה שהשמירות הליליות הקדושות - שבהם אני רוצה להציל את נשמות המתים - יתארגנו בכל קהילה, כך שלא יהיה אף רגע אחד ללא תפילה בשמירה." (9 ביולי 1965)

הגב'רה: "הבטו שלא יעבור דקה אחת בליל ללא תפילה. כל עוד יש מישהו ער ומתפלל לכבוד להבת אהבתי, אני מבטיחה לך שלא יהיה אף מת אחד בסביבתם שיידון."

הלהבת האוהבת ונשמות בגיהנום

מרי הקדושה: "להבת אהבתי שאני רוצה להפיץ ממעי לבבי על כלכם במידה גדולה יותר, משתרעת אף לנשמות בגיהנום."

אדוני ישו: "מי שצם ביום שני על לחם ומים בעוד הוא מתכוון ללהבת אהבתי של ליבי הטהור של מרים, משחרר נשמה של כהן מגיהנום. גם מי שיישמר בהלכה זו יקבל את החסד, במהלך השמונה לאחר מותו, להיות משוחרר מגיהנום על ידי אימי." (תוכנית ליום שני)

הגבירה הבכורה הוסיפה: "לכל אלה שמבצעים צום מוחלט קבוע ביום שני, הם יכולים להפסיק אותו בשעה 18.00. אך במקום זאת, עליהם להתפלל באותו היום תפילת רוזרי חמש עשרות לנשמות בגיהנום."

"כאשר אנשים מוקדשים לאלוהים והמאמינים שומרים על הצום ביום שני, הם משחררים רב נשמות מגיהנום בכל פעם שהם מקבלים קומבוניה במהלך השבוע הזה, בדיוק ברגע שקיבלו את גוף הקודש של אדוני ישו המשיח." (15 באוגוסט 1980)

הגבירה מרים: "הכוהנים שמבצעים את הצום ביום שני משחררים במהלך כל המיסה הקדושה שהם מנהלים באותה השבוע, ברגע ההקדשה, נשמות בלתי נמנות מגיהנום. הנזירים והלאיים שמבצעים צום מוחלט ביום שני, יפדהו במהלך אותה השבוע, בכל פעם שקיבלו קומבוניה וברגע שקיבלו את גוף הקודש של האדון, צבא נשמות מגיהנום." (15 באוגוסט 1980)

"למשפחות שמבצעות שעה קדושה של תיקון בימי חמישי או ששי, אם מת אחד מבני המשפחה, הנפטר משוחרר מגיהנום לאחר יום צום מוחלט יחיד שנצרך על ידי כל בן משפחה." (נבין: אם הוא מת במצב של חסד.) (24 בספטמבר 1963)

"יקרתי, רחמיך על הנשמות העניות גרמו ללבי האימי שלי עד כדי כך שאני נותנת לך את החסד שבקשת. אם בכל רגע, בעת הזכרתה של להבת אהבתי, אחד מכם מתפלל בשמי שלוש תהלות, נשמה אחת משוחררת מגיהנום. בחודש נובמבר, חודש המתים, עשר נשמות ישחררו מגיהנום לכל תהלה שנאמרת. גם הנשמות הסופרות חייבות להרגיש את השפעת החסד של להבת אהבתי של לבי האימי." (13 באוקטובר 1962)

כאב הזיכרון לחטאינו משקים גם את הנשמות (15 אוגוסט 1964). אף רצונו של הישועה לנשמות תרום לעיוורון שטן (30 נובמבר 1962), כי רצונם של הנפשות כבר הוא אהבה (15 ספטמבר 1962).

"אני צריך אתכם כלכם"

מריה: "עליכם להתמלא במטרה לעיוורון שטן! אני צריכה אותך, הן באופן אישי והן בקולקטיב. אין להסתפק בעכבות, כי שטן ייעוור עד כדי מידת השתתפותו שלכם…

זוהי אחריות חמורה. אך מאמציכם לא יהיו לשוא. אם העולם כולו יחובר אלי, האור הרך של להבת אהבתי יבוע וישרף את הכדור הארץ. שטן ישפיל וייעשה בלתי יכול להשתמש בכוחו עוד, בתנאי שהזמן ההכנה לא יעלה על הפרק! לא, אל תארכו אותו! אל תשכחו לענות לבקשות הקודש שלי!"

"בתי, אני נותן לך חסד כה חזק: הלהבה הבוערת של האהבה מלבי, שאין דומה לו עד עתה. מאז שהדבר התגשם בשר, לא קראתי תנועה גדולה יותר מהלהבת האהבה מלבי שרץ אליך. עד כה, אין דבר שניתן להעוות את השטן כך. וזה תלוי בך שלא לדחות זאת, כי דחייה זו תחולל אסון בלבד."

ישו: "עברו על גבולותיכם! חשבו על שלושת החכמים שהקריבו קורבן מעבר לאנושי. הם עברו ללא ספק את הגבולות הרגילים שלהם. בעיקר, הכוהנים חייבים לעשות זאת, אך גם אנשי הקודש האחרים וכל המאמינים..."

מריה: "בתקופת הצרה שעתידה להתחיל, אני אשאר עמכם. אני אםכם. אני יכולה ועושה לעזור לכם. בקרוב תראו את להבת האהבה שלי זורמת בכל מקום, מאירת את השמים, הארץ ואף נשמות חושכות וישנות. אך מה צער לי לראות כך הרבה מבני שמטילים עצמם לגיהנום!"

מריה: "בנים שלי, זרועו של בני האלוהי מוכנה להכות. אני כמעט ואינה יכולה לעצור אותה. עזרו לי! אם תקראו ללהבת האהבה שלי, נוכל להציל את העולם יחד!"

בקשת ישו לנשמות הקדושות שלו

"פנה אלי וזבח על המזבח הקדוש של הזכרון הפנימי והקרב. לא תשכח כי זה הקרב הפנימי הוא רצוני, ושאטן אינו יכול לעצור אותו. המערכה בעומק נשמותיכם מביאה פרי רב, כמו גם הקרב... תבערו את הארץ באש התאוות שלכם. השתמשו בזבח שנעשה מאהבה טהורה כדי לשרוף כל חטא. האם לא תאמינו שזה אפשרי? רק הביטחוני." (7 באוגוסט,1962)

"תעמדו שם שאני מושיב אתכם, יציבות ומלוא רוח הזבח... קחו על עצמכם את הצלב שגם אני חבקתי, וכך התקרבו כקרבנות כמו שעשיתי. אחרת לא תהיו לחיים נצחיים." (4 באוקטובר, 1962)

מה הדרוש מהרב יהשוע מאוהבי הכמרים שלו?

שיאפשרו דוגמה טובה (22 בדצמבר 1963); שיעקבו אחר ההשראות של האדון ויגלו לנפשות את החשיבות של זה (1 בינואר 1964); שתעוררו נפשות ליתרונות ותיתן עידוד לגבורה בנפשות (17 באפריל 1962); שיעשו שימוש טוב בזמנם (19 אוקטובר 1964); שתאפשרו לעצמם להינהג על ידי חסד אלוהי לחיים של קורבן ואפוסטולי (23 נובמבר 1962); ושתעשו סגידה ותחזקו את המאמינים לעשות אותו דבר (25 ביולי 1963).

"בקש מאת בני לנהיג נפשות אל אימי היקרה. הם לא ייתן דרשה ללא עידוד המאמינים להעריץ אתה באהבה עמוקה." (17 באפריל 1962)

"בזמן שתייתי על הצלב, צעקתי בקול רם: 'אני צמא.' אומר את אותן מילים לכל, במיוחד לנפשות הקדושות לי." (18 באוגוסט 1964)

להבה של האהבה וחוטאים

באמירות אלה, הסיבה הקדושה של הישועת הנפשות מחזיקה במרכז, כי העיקר והמטרה של פעולתה של להבות האהבה היא ישועת הנפשות, חזרתן לאלוהים ושיקומן.

הנחמד ישוע: "תהיה לנו מחשבה אחת בלבד: הישועות של הנפשות." (מאי 17, 1963)

"איך אני כואב על החוטאים!" (אוגוסט 15, 1964)

"לא נפש אחת שאמונתי בה בידי הכוהנים שלי צריכה להיות אבודה." (אוגוסט 6, 1962)

לכן הוא מורה לנו: "כלכם תיקחו חלק בעבודתי של גאול!"

ואף מצביע על הכלי השמימי: "גיהנום בולעת את הנפשות שנבראו בצלם ודמות אבי השמי. הן נופלות לידיים של שטן. הלהבת האהובה של אמאי יכולה לרפות את צערי לב." (יולי 26, 1963)

הגבירה גם אמרה: "אני רוצה שאף נפש לא תיאבד. אתם צריכים לרצות זאת יחד איתי. למטרה זו, אנחנו נותנים בידכם קרן אור שזה הלהבת האהובה של לבי." (ינואר 15, 1964)

אבל זה תלוי גם בנו: "שטן מושך נפשות בדרך אימה. למה אתם לא מנסים כל הכוח שלכם לעצור אותו ולתקנו זאת כמה שיותר מהר?" (מאי 14, 1962)

הוסיפה: "עליכם להתחייב לעיוור סטן. הכוחות המאורגנים של העולם כולו נדרשים כדי להשיג זאת. אל תעכבו כי יום אחד תיקראו לחשבון על העבודה שהוטלה עליכם, לגורל רב רוחות... סטן יעור ככל שאתם עובדים נגדו." (27 בנובמבר 1963)

הדרך להציל נשמות

"זבח ותרופה! אלה כלייכם." (22-23 ביולי 1963)

כל סוגי זבחים כמו הסבלנות עם צרות גופניות ורוחניות, איחודם לעינוי של ישו (24 במאי 1963), וכן צום, שמירת שמרת לילה (חלק מהלילה), וכדומה. כל אחד לפי יכולתו יכול להעשיר אותן בכל זמן ובכל מקום. גם עם הקרבת עבודתנו היומית והמחויבות שלנו, ניתן להציל נשמות (30 בנובמבר 1962). הצער לזכור את חטאינו גם פורה לנשמות (15 באוגוסט 1964). אף רצון להצלת נשמות עוזר לעיוור סטן (30 בנובמבר 1962), כי, "רצונו של הנפש כבר אהבה" (15 בספטמבר 1962).

הבתולה המבורכת: "ככל שהמספר גדול יותר של נשמות שמקריבות וצופות בתפילה, כך תגדל כוחה של להבי אהבה על הארץ... כי זהו בכח הקרבה והתפילה שתוכל להתגבר על הבזק של שנאה גיהנומית." (6 בדצמבר 1964)

"אני אעזור לעבודתכם בנסים שלא נראו מעולם, ושתיקון לבןי אלוהי יבוצעו בלתי מורגש, רך ונקי." (1 באוגוסט 1962)

ו אדוני ישוע: "אם תבקשו נשמות, האם אוכל לדחות את בקשותיכם? לא. אחרת, אשמע נגד מעשי הישועה שלי. תמיד שומע את התפילה הנאמנית שלכם." (24 ביוני 1963)

חג להב האהבה

"מביקש את האב הקדוש לקבוע חג להב האהבה ב-2 בפברואר, בחג הנרות. לא רוצה חג מיוחד." (1 באוגוסט 1962)