הגבירה באה בלבן. היא מפרידה את ידיה ואומרת: "ביום אלה, ילדי, מכשולים לדרך הקדושה נוסרים. אין זה ללא כאב שזה קורה אלא באמצעות חסד. אני תומכת בכל נשמה. מצא בלבי את התאווה להיות הכי קטן מהקטנים, הפחות מכולם, ואלוהים ישתמש בך במלאות. אף אחד שאינו רוצה להכיר לא יהיה ראשון בממלכה. אלה שמבקשים אחר העולם יעזבו רוחנית. בשעה זו, מצא שעשוע באיך אלוהים יצר את אלו הקרבים לי ביותר ומעמיקי בלבי. לעיתים קרובות מה שנלקח הוא רק מה שיוצר בין הנפש לאלוהים. זה בזמנים של בלבול וחושך שהנפש צריכה להאמין באהבת הקודש על ידי הטבלת עצמה ללהבה של לבי הבלי דופי. אני נותנת לכם עתה את ברכתי האימהית."