הבוקר, המלאך הגיע ולקח אותי לטיהור.
כשעברנו אני והמלאך בטיהור ועברנו על פני כמה נשים, שמתי לב שהן בהו ברגל שלי, ולחשו ביניהן, "תראי, זאת הגברת עם הרגל המבריקה".
"לא. זה יותר כמו מבריק-כסף," אמרה אחת אחרת.
אחרות לא הסכימו ואמרו, "לא, אני חושבת שזה מבריק-זהב".
המלאך הביט בהן ואז בי, וצחק בשקט.
אחרי שהקשבתי להערותיהן, אמרתי, "זה נראה יותר כמו רגל מעץ!"
הנשים לא הצליחו להסכים והמשיכו לחזור על כך, "כן, כן, זאת הגברת עם הרגל הזהובה".
"לא, זה יותר כמו רגל מבריקה, אבל מבריקה-כסף".
"לא, אני רואה זהב".
הן המשיכו לחזור על שלושת הדברים השונים הללו.
הגבירות לא הבינו שהסבל שאני עובר מהכאב ברגל שלי עוזר להן להגיע לגן עדן.