יום שישי, 15 ביוני 2012
חג לב ישוע.
ישוע המשיח מדבר לאחר המיסה הקרבנותית הטריידנטינית לפי פיוס החמישי בקפלה הביתית בבית הכבוד במלאטץ דרך כלי ובתו אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. היום חוגגים את חג הלב הקדוש של ישוע. זה חסד מיוחד לחגוג מיסה זו של קרבן בחג גדול זה. המזבח לקרבנות היה מאור מאוד, במיוחד פסל לב הקדוש של ישוע ומריה עם הלב הבלתי נודע. שני הלבבים היו אוחדים במהלך המיסה הקרבנותית הקדושה. צבא מלאכים התאסף סביב מזבח הקרבן ומזבח מריה, וכן לאורך ההול של האם המב�ורכת.
ישוע המשיח ידבר היום בחג לב הקדוש של ישוע: אני, הלב הקדוש והקרוב ביותר שלכם של ישוע המאוחד עם לבב האם הבלתי נודע של אם, אדבר אליכם היום דרך כלי רצוני, משמעתי וצנועי ובתי אן, שממלאת את רצוני לחלוטין ועשתה הקרבנות הכבדים ביותר היום. למעני, היא הבטיחה לקחת על עצמה כל הקרבנות ולסבול מכאבים. נתתי לה את הכוח לעשות זאת.
י ילדי האוהבים, יקירי המאמינים, אהבתי מקרוב ומרחוק, מאמיני ואהובי צאן קטן. היום, ישוע המשיח, אחדתי את לבי הבוער באהבה עם לביכם. הוא אמור להיות לאש של אהבה, לב בוער באהבה. כמה שאני רוצה שתתלווה אחרי זה הלב הבוער. הוא תמיד דופק עבורכם כלכולם, כי זה לבב האהבה. מדוע אנחנו חוזרים על זאת אהבתי פעמים רבות? משום שהמיתתי מאהבתיכם. זה לב בוער מלא באהבה עלה לגולגותא לצלב. מאהבתי מתתי לכולם, וברכות זרו ברבות. אך רבים בזו לזה ולא קיבלו אותן. ילדי האוהבים מקרוב ומרחוק, האם אתה עוד מוחזק היום בלב האוהב של ישוע, בלב הבוער שדופק עבורכם כלכולם, המאוחד עם הלב הנקי של אם הקודש ביותר?
אבי שלח אותי לארץ כדי לפדות אתכם כולם. אהבה הייתה הגורם המכריע. מעולם לא חשבתי לסבל מהעינויים למעני, אלא תמיד רק עשיתי הכל מאהבתיכם. סבלתי את הסבל הכבד ביותר עבורכם עד הצלב. ושם זרח דמי הקודש שלי. ממחת לייסדתי את הכנסייה על ידי. האם התלוו אחרי כנסיית האמת היחידה, שאני נתתי לכם מאהבתי? לא! נטשתי אותי.
לב הקודש של ישוע המשיך לפעום עבורכם מאוחד עם לב הבתולה של אם. צפו בשנינו לבבות. האם הם אינם מאוחדים בצער ובשמחה? מדוע לא עוקבים אחרי הלבבות הבוערות הזו, זרם האהבה הזה? קראתי לכולם אל לב זה של אהבה. הייתי שם עבורכם. גם היום הוא צריך לבעור בעבורך, במיוחד ביום החג הזה. ואולם, יקירי, רבים מאמינים נפלו. הם לא אוהבים אותי. הם אינם יכולים להגיע אל לב האהבה הבוערת שלי. אשכיח אותם מתוך אהבה. מתוך אהבה נתתי להם את הסקרמנטים ואת ארוחת הקורבן. זה אינו המתנה הגדולה: התקדשות הקדושה, סקרמנט המיזבח המבורך? האין לבי בוער שם ומתגעגע אליך, לאהבתך ההדדית? איפה אהבתכם? לבי מתגעגע לאהובתכם ומכאיב ממנה.
שוב ושוב מנסה אנוכי לזכות בלבבותיכם דרך ההודעות. האין שפכתי עליכם מידות רבות? ואולם אהבה איננה מספקת לכם. כמה עמוק צופה אנכי לליבבותיכם ומחפש אחר אהבה, לאהובת ההדדית ולא מוצא אותה. אנחנו, אבי גם הרוח הקודש מאוחדים באהבה ולבבנו מתגעגעים לאהבה. הם צורכים זה את זה כי האהבה איננה מותרת להם.
ואתם, עדרי שלי הקטן, נשארתם איתי כדי לנחמך. ושוב ושוב חוזרים על תשובתכם: "כן אבינו, אנחנו רוצים לאהב אותך ולבבבך הקדוש. אנחנו רוצים להיות בטוחים בו ולחוש את הביטחון הזה, כי אתם נותנים אותו לנו, כי אתם אינכם עוזבים אותנו. ושוב ושוב אתם מצביעים על לביכם הבער והלב של אימכם." האינן מחוברות זו לזו? זה לא אהבה אמיתית? שני הלבבות מתגעגעים לאהובתכם. ואהבתכם איננה נגמרת לעולם.
מדוע אתם לא באים, בני שלי האהובים הכוהנים? כמה אני מצפה לשובו של אהבתי. הכל שהעברתי לך. רק אהבה חשובה, ילדי האהובים שלי. יש לכם את האהבה הזאת לי היום, בזמן זה של צרה, חוסר אמונה ואפוסטזיה? לא! אתם אינכם חושבים על לביכם הבער; אתם אף אינו מאמינים שאני רוצה לתת לך מתנות במיזבח הקורבן. שם אין אני מראה לכם מיוחד את אהב�תי אליך כי אתם, המאמינים שלי, יכולים לקבל אותי. ואתה, בני שלי האהובים הכוהנים, מורשים להמיר אותי בידיכם, רק אם אתם מצלמים את הקדושת המסורתית של המיסה בקורבן לפי פיוס החמישי. מעטים מאוד הם אלה שמאזינים לי ומצלימים את זה קודש מסעודתי בכל כבוד, שהם משיבים לי אהבה דרך כך.
זכור תמיד שלב האם הטהורה של אמי גם הוא נצרך באהבה. זהו הלב הבוער לאהבת בן האלוהים, לישוע הקדוש שלך, אותו ילדת ולא מוכר בימינו הזה. אתם צוחקים עליו ואף מתלוצצות בו. ועליי לחפש באחד קטני אהבה זו, למענה נצרך, וסובל אותה מחדש.
האם אתה סובלת עמי, ילדי? האם עוד מוכן לעשות כל הקרבנות שאני דורשת ממך כי אתה נשמת קרבן ואפרוחי של פשע וסבלנות. כן, כמה פעמים שאלת, "מתי יסתיימו הסבלים הגדולים?" זה קשה מאוד לך והוא מעבר לכוחותיך. אני יודעת זאת, ילדי האהוב עלי. אני מבטלת אל לבך. אבינו יעביר אותו ממך. אך עדיין נדרשת סבלנותו שלך ועדיין הסבלים כמעט בלתי נסבלים. אך צאנתיך תומכת בך בכל מצב. היא אתך. בחרתי אותם לך וקרואים כל רצון מעיניים. למען האהבה הזו, שאתה נותן לעולם כולו דרך סבלנותו שלך, באמצעות נכונותה להקריב עצמך, בעיקר דרך הסבל הגדול של כפרה, הצאן הקטנה מוכנת לתמוך בך שוב ושוב ולא לוותר ולהניח לבכי אומץ.
סבלים לא פוחתים, ופעמים רבות האומץ יורד. לפעמים עלה תשוקה. אני מבינה זאת, ילדי. אתה בן אדם. אם האלוהות לא תנחך, כבר היית נוטש לנגד עיניך. אך אתה נתמך, אף שפעמים חושב שאין מרגיש תמיכה זו, אהבה זו, ורוצה לוותר. אלא שהקרוב שלך ישוע, לבו הבוער, מאהב אותך ולא משאיר אותך לבד. הוא פוגע יום ולילה עבורך ובשבילך. תתמוך, ילדי האהובים עלי. תן לי את הקרבנות האלה לאהבה, כי רק אהבה נושאת אותך.
אני האהבה והאהבה הזו נמשכת לנצח ואתה תזכה לחיי נצח כדי שתוכל להשתתף בסעודת החופה תמיד. זה מה שאתה כאן למענו. זו מטרתך ולא אחרת. ולכן אברכך בליבי הבוער ובלב האמיץ של אם הקדושה היקרה לי בטריניטי, בשם האב והבן ורוח הקודש. אמין! האהבה נמשכת לנצח! האהבה היא הגדולה ביותר! תעמוד עד הסוף, כי אתה נשא על ידי כוח אלוהי. אמין.