יום שלישי, 30 בדצמבר 2014
הודעה מאדוננו ישוע המשיח
לבתו האהובה לוז דה מריה.
עמי היקר:
אני אוהב אתכם מאוד!
מנחיל אותך במיוחד את הקטנים והענווים כדי שלא ימשכו עוד לשגיאות.
דור זה כעת בסוף הימים הנבואיים שאני הכרזתי…
הבהלה השתלטה על ילדיי בשל חוסר ידע בעצם
הקרב שלי בצלב…
לא נולדתי כדי להיערץ, אלא להיות הסיבה לקיום האנושי …
אני לא אלוהים פסיבי, אלא אלוהים שלא מנוח. אני תמיד מזהיר להגן על הנשמות ששייכות לי לפני כל יצור אנושי שלי, בשל חייהם עם "האגו" האנושי שלהם, יהפכו למרדנים באמונה כדי להשיג אמינות ולבטח קבלה מאחים.
אני מזמין אתכם לחיות באהובתי כך שלא תמשיכו בתוך כמות גדולה של שוחד ותכשלו בו.
אתם, ילדי, נלחמים נגד העולם ומערכותיו, אך עליך תמיד להיות בטוחים שאני לא עוזב אתכם. זה נקרא: אמונה.
איני יכול להימנע מהעובדה שבאדם אבד כבוד למתנת החיים…
לא הוא פוחד לפגוע באחיו…
הוא לא פוחד לרצוח את התמימים...
הוא לא פוחד להפסיד את נשמתו, כאשר הוא מאמין שאין מקום לגזר דין נצחי, מכחיש אותי, מושך אותי מחייה שלו ומשכיח שהוא גאלתני על הצלב.
אידיאולוגיות כוזבות פולשות לארץ כדי להפריד אתכם ממני והם לא פוחדים לפגוע בי, כי הייתי שקט. אבל כמו בעבר של דורות אחרים, באתי כשהם צפו לי הכל.
בזמן הזה האוייב הנפש התחזק
אדם מעולם לא חי, הם שכחו שאני אבוא שוב ואיתי מוט של ברזל אשיג את אלה שהם ראויים לו.
האדם הולך ריקון נותן חופש פעולה לרצונו החופשי, עד כדי כך ששתן מאפשר לאדם לפעול בעצמו לעשות רעה, השטן צופה בשמחה באנושות ומסית אותם להפריד ממני.
בעבור חוסר הענווה הם אינם שומעים לי ולא יראו את פני, שיהיו מוסתרים מאלה המשכילים בחסד אהבתי בעצמם ומשכו עם יכולת רבה את אחיהם כדי שהם ישכחו אותי.
בכאב אני רואה חלק מבחירי שאינם מזהים אותי, הם אינם מתפללים, הם מנחים עצמם, מושכים אחריהם את הרוחניים האנאלפבתיים, התמים...
בכאב אני רואה את הפשוטים נהוגים בדרך השגויה, זו הדרך לחטאים ...
רע לא קיים עבור חלק מילדיי האהובים, פונים אל רחמי ובעזרתם הם טבלו את ילדיי בחטא מתמיד.
סדום וגמורה חווו את המשפט האלוהי, למה צריך הדור הזה לקבל פרס, אם הוא חי בעודפי החטאים?
האדם לא לוקח את דברי ברצינות, הוא דוחק אותם לצד, יודע שאני אינו מדבר מילה בלי למלאה.
ילדיי הורשו שהרעל של השטן והלגיון שלו ישלוט בהם עד קצה, נושא בתפריטיו את נשמתם לגיהנום.
אויבי עמי, הניצחון לא יהיה לכם; אל תחשבו שאתם לקוחים מה שייך לי!
אויבי עמי, אתה מטפל בילדי עם התדרדרות רבה, לזה
שאינם מכחישים אותי, אלו שקוראים לי ברגע האחרון ואלו שהם מפחדים ומתפנים אליך… כוח הנשק לא גונב את הנשמה שייכת לי!
אהובים:
המשברים הקיצוניים מתחילים להופיע, ילדיי יהיו עבדים לרצונות ההרטיקנים, והכנסיות ייסגרו כדי למנוע מהם לעבוד אותי. אל תשתכחו שאני חי בתוך כל אחד מכם, בידוד אינו מקור לאמוני, ואני הולך צעד אחר צעד עםכם.
שהרודפים את עמי ושאלה קוראים לילדיי, ייראו מאמונתי הנוכחות בכל אחד מכם; כי אני בא בקרוב ביד ברזל כדי להציל את עמי בכוח גדול ובעצמה, עם לגיונותי תרגיש כל הארץ רעש והמשתלט יחווה חוסר יכולתו. לפני שאירוע זה יקרה, תחזורתי בשנית. הארץ תשוק בערבון שלא נראה מעולם, ערבות הנפש, המחשבות, המודעות ובוודאי שם הרעה תקרין.
ילדים, המשיכו לעשות טוב, התפללו, קבלו אותי באוכריסטיה, הסכמה של אהבת האלוהים, אל תשפילו אותי אלא כפרו על חטאיכם.
אל תתעצבו, התחזקו ודרשו בזמן ובזמנים שלא בזמן, ללא פחד,
התקדמו בלי להתבושש להכריז על האמונה במלכותי, אין לה
סוף. אל תתפלאו שמי שאינם אוהבים אותי מתקדמים, בקרוב אני אתרים את ידי נגד האופרסורים ואשקט אותם, ידי תשקע עליהם.
אהובי, את/אתּ שונה/ת, את/אתּ צאן/צאני, בו/בה אני נותר/ת, ועל רצון/רצוני לא אשכיח/ך. אנוכי הנאמן ביותר, וכזה תִּהְיוּ לבד/בַדָּךְ, אשלח את הברכה ממעלה, עזרי יבא זוהר עם תמימות ילד בנפשותיכם, אך באמתי באש בפיהו, משמידת האופרסורים החזקים.
לעולם לא תִּהְיוּ לבד/בַדָּךְ, את/אתּ אבן פינה של עיני, קדשי יהלוך יד ביד עם אימי.
ילדים, לא כל דבר יהיה אסון אם אשכן בבתיכם. אל תיפרדו ממני, השארו מאוחדים אליי, המשיך/ה לצידי, ש"אני הייתי אֲשׁר אֲנִי" וְאָדָם לֹא יוכל להעתיק אותי, אנוכי התחלה וסוף לכל מה שקיים.
אהבתי לעמי אינסופית, כמו אינסופי רחמיהו וצדקיו.
אהבתי שוטפת על הלבבות הנאמנים והפשוטים, של הרודפים בעבור שמי.
זעקו לאימי, היא מחכה לפעול בתפילה למען ילדיה.
תֵּלַךְ בָרֲכָתִי עִם כָּל אֶחָד מִכֶּמָה לְאָן שֶׁתֵּלֵכוּ.
אהב/ך באהבה נצחת.
ישוע שלכם.
תְּהִי שָׁלוֹם מַרְיָם הַטְּהוֹרָה, נולדת בלי חטא.
תהלה מרים הטהרה, נולדה ללא חטא.
תהלה מרים הטהרה, נולדה ללא חטא.