יום חמישי, 26 בספטמבר 2013
הודעה מאדון ישוע המשיח
לבתו האהובה לוז דה מריה.
עמי הנאהב:
יד ביד עם ביתי, אתם מתקדמים, מאוחדים לאימי ואימה שלכם גם.
ילדי, אלה שישארו בי הם אלו שהם כמו גזעי עצים חזקים, שאינם נעקרים על ידי התקפות יומיות, אלא rather בthese תקיפות, הן מחזקות אותך להילחם באומץ גדול יותר נגד מה שיוכל להפריד אתכם ממני.
אני חושק בבני אדם שמאהבים אותי…
אני חושק בבני אדם שנוטשים את עצמם בי, שהם יציבים ומשוכנעים, והם צמיחה ורצון לי.
הרעיונות האנושיים והפרשנויות של דברי ואפילו הופעות אימי הם: רק רעיונות אנושיים. אם לאדם יש אור בנפשו, הוא או היא ימצאו את אורי; אם הוא או היא נושא עם עצמו חושך, הוא או היא ימצא חושך וייטבע בו, מנסה לחשוך מה שאני הצבתי.
הסבר האנושי לא יחצה את רוחבי אהבתי לקבל את דברי עם מודעות אם אדם לא ישבור את הגאווה שלו ויפלט ענווה.
אני אהבה מוחלטת, אני חסד ללא סוף ואיני דן או גוזר על אף אחד מאלה ששייכים לי, נותנת להם הזדמנות לחזור בתשובה.
האדם שופט עם היסוס ולא רק האדם אלא גם אלה שחייבים לחיות סליחה: כוהני, אותם קראתי לשמור על הלפיד של צאני דולק.
האנושות נשארת ברגש גדול, אין צורך בשליחים לייצר את צואני עם מילים שופטיות, אלא להפך, הם חייבים להשתמש במילות רועה שהם קוראים לצאן שלי להתקבץ בגדר, ללא סחיטה.
כמה מהקדושים שלי אינם מתפללים, לא דואגים לצאני וישבים בתוכניות התקשורת החברתית, ולא מדריכים את ילדי!
יהודעי, הרגעים של המבחן כבר התחילו. האדם לא ענה כמו שצריך היה בתגובה לקראתי, גם לא הבין את חומרת רגע זה, אלא להפך: הוא חסר סיבה כי אין לו רצון בכך. הוא פוחד מכל מה שיוביל אותו להסתכל על התנהגותו בעולם הזה.
האמת נקברה בידי ההופעות, הנשמות הסירו את אהבתי ובתמורה קיבלו רעיונות ליברלים שקריים כדי להישאר עיוורים ולצדק את מעשי הרע שלהם.
האדם לא מכיר אהבה, השפה הזו מרגיזה עבור הלברטיניזם. האדם בורח מכל מה שמשמעותו אחריות וחרות, הצייתנות נשמרת במקום לא ידוע לפני התגובות הבלתי מבוקרות של בני אדם.
מחשבותיהם של בני האנוש מופנים אל מה שהם מעניין אותם בקטנתו, מורידים את מחשבתם לקברות הרע, נותן לעצב הנפש כוח. וכך האדם מזלזל, האלימות ממנו יוצאת שינוי וביוש כלפי חברו, חיצוני ללא מידה.
באתי לכל עמי, לא רק למספרים.
יהודעי:
האחדות של אלה שייכים לי היא הנשק שיגבר על מה שקרב; אתם יודעים זאת… ואולם, אתם נלחמים זה בזה ללא מודעות לכך שכולכם ילדי וילדותי וכלכם אחים ואחיות.
העדר שלי בבני אדם הוא יותר ממה שמעבר לעדר, זהו חוסר ידיעה, חשיכה, עצירה או מכשול; והם ממשיכים כך עד שאחד הרגעים תוצאות רצון האדם יגרמו להם לעצור, ובמקרים מסוימים, לראות פנימה אבל הם לא רואים אותי כי הם מוצאים את עצמם ריקים, מבצעים פעולות מחוץ לעצמם.
דור זה יבוז על מתנותי שניתנו לו, גאוותו תהיה בלתי ניתן לשליטה, האגו המושחת שלו יעלה אותו לסרבנות, לפעול נגד עצמו ונגדי חוקתי, להישאר רחוק יותר מביתי, מרוחק יותר מכל זמן קודם.
אהבתי כה גדולה עד שברצוני העמוק להציל את האנושות, אני אשלח עזרה לאנושות, ואחר כך:
הם ישמעו את דברי ברוח ובאמת…
הם יאכלו מן הארץ הזורמת חלב ודבש…
הם ישתים מהמעיין המים החיים…
האור יחזור אליכם כדי שלא תיפולו לפני התעלולים של הרע…
דברי יזרמו כמו מעין ברור כלפי אלה שומרים את האמונה ולא מסגירים עצמם לאנטיכריסט.
ילדים, אני גרה בכל אחד מכם, אל תביקשו אותי בחוץ, השתקו וסגורו את עצמכם לכל הרעשים החיצוניים ואפשרו לי לדבר ללבבכם.
התפילה היא חיונית, והיא חשובה מאוד שתהיו מודעים לכך שאתם ילדי ואשר לכל אחד מכם יש משימה מיוחדת. בלי להיות מודע, האדם בוטל את עצמו וקרע את הקשר עם ביתי.
התפללו על איטליה, היא תסבל.
התפללו על ארצות הברית, היא תסבל.
עמי נאמנים, פחד לא מרחק אותם ממני. אני אשאר לצדכם, לא אביעזבך, אתם גנזי.
אני מברך אתכם.
ישוע שלכם.
תהלה מרים הטהרה, המולדת ללא חטא.
תהלה מרים הטהרה, המולדת ללא חטא.
תהלה מרים הטהרה, המולדת ללא חטא.