עמי היקר:
אני אור נהדר.
אני שמש בצהרי היום.
אני אור שמגיח בגבול השמים.
אני כוכב שעוטר את הגבול, ובמקביל אני הרגליים המותשות של אלה שהלכים בטוחים.
אני ידיים שמקבלות לא רק אלא נותנות מה שיישן בידיהן.
אני לב שרועד, שנופח באהבה נצחת לבריאתו.
אני לשון שמבינה את מה שהדור הזה חווה ברגע זה.
אני עיניים שרואות מעבר למה שעיני האדם רואה.
אני, באותו זמן, מחשבה וזיכרון.
אני מצפון שדוחף אותך, רגע אחר רגע, להישאר בדרך הישרה.
“אנכי הוא”
היקרי לי, עמי האהוב שבאתי אליו פעמים רבות, שהקרבתי את עצמי עבורו והמשיך להקריב את עצמי בעזרת...
אני עיניים, עיניים שבוכות ללא הפסקה לפני אינווסת האדם.
אני עיניים שבורכות רואות אלפי ואלפים של ילדים תמים שנפלו בזדון בגלל מוחות מפורעים וברשות השטן.
אני עיניים שרואה הכל, עיניים שחוקרות לבבות ומוחים, הרחק יותר ממה שאתם יכולים לחשוב.
באתי לדור כל דור כדי להבהר את דברי, לא באתי בלעדי, באתי עם אימי שאותה רבים מביזים, ללא הכרה שזו היא:
התפללת לפני, האהובה של אביו’,
אשר היא המקדש והמשכן לרוח הקודש.
ואיך תוכל לקרוא לרוח הקודש בשלכם אם אתם אוהבים רק מה שזהו מתנותיו ומבזה אותה שהיא מקדשה וממשכנה?
אהבי את אימי, מעבר למה שאתם אוהבים אותה, היא המגינה על עמי, אליה הוספתי את כנסייתי, וזה שלא תדבק בהגנתה/עזרתה, הוא כמו זה שהלך עם סרט על עיניו -- יהלוך אך תמיד יצא לו מכשולים בדרכו.
עםי האהוב:
מה מעט מצפון יש לשליטים שמשעבדים את העמים! מה מעט אהבה אלי ומה מעט הודיה לביתי!
אני אהבה וצדק באותו זמן, אני בא בקרוב עם משקל בידיים ואחד מכם יתגלה בפניו בעבודותיכם ובמעשיכם לפניי להישקל במשקלי, כי לא רק אהבה אנכי אלא צדק, אם לא אז לא הייתי אלוהיך.
אני בא לעובדים אותי, למי שמקשיבים לי ולא בוזים לקריאתי ולקריאות אימי.
אני בא לאלה שהם יודעים ללכת באמונה אף על פי שאפיהם מכוסות בפצעי החיים והכשלים.
אני בא למי שידעו לומר: כן אדוני, אני כאן נוכח!, לא רק במילים אלא עם אמונה מלאה, בעבודות ומעשים, מעידים על מה שהם מכריזים בלשונם.
אני בא לעמיי, למי שסובלים, אני בא לעם הסובל עוללות ולעם הסובל את תוצאות המדע השגוי, לפני התאווה של הגדולות לארצות לכבוש.
כמה סבל לבי ומעט דמעות שופכת אימי רואות אנושיות שנלחמת בעצמה, שהרסה את ליבה ואת ערכיה, לא רק בחיים היומיים והשיתוף, לא רק נגד גופה שלה, אלא הרסה גם את הערכים הרוחניים!
עם כעס רב רואה אותם שמכריזים אמונה לפניי ולא הם אמיתיים אך אינשטרומנטים שהשטן משתמש בהם להגדיל את עושרו של האנטיכריסט! זה שייקרא עצמו החזק, לו ישרתו, ידעו מטרותיו השאוליות.
האדם נדחף לבדו אל צוק, והאנושות מובלת בקולקטיבית על ידי תאוות האגו של מעט מנהיגים, אל הולוקהוסט וליסור…
עמי הנאהב:
אתם לא לבדכם, אני שוכן ביכם ואנכי הלך עמכם, אנכי רואה בכם, אנכי דובר בכם, אך…
… אין אני שוכן באלה אשר נלחמים נגד האנושות עצמה ועל ידי יצירתי.
… אין אני שוכן באלה אשר מזדונים את דעת בני אדם.
… אין אני שוכן באלה אשר גוזלים את חיי ילדי.
… אין אני שוכן באלה אשר פועלים עם מדע הרסני.
אתם יודעים היטב מה קרב, ואנכי מבהיר לאלו שייכים לי, כי זה צורך להזכיר את האדם תמיד מה שקדמו לו, שכן האדם נזקר בקלות ונפסק על ידי עניינים טריוויאליים ובעולם.
קראתי לתלמידי ללוות אותי בכל הדרכים, ללכת אחרי אל הצלב ולמעבר לו. כך קראתי אתכם, ילדי האמת שלי, אלה אשר לא פוחדים להרים קולם לפני הקרואלים והחזקים, שלא פוחדים לקרוא את אמיתי של אהבה וצדק.
אתם, אלה שבדומה לעבר הורידתם את הרשתות לים כדי להשיג דגה גדולה יותר, תמיד נותנים לי מים קריסטליים להרוויח את צמאת הנשמות, נשמות אלו שהן תמיד מנצחות בלבי ובוראתי עליהן.
אתם, אלה שבדומה לאותה פעם שאני קראתי לתלמידי, הזמנתי לעקב אחרי ולעזוב הכל, אתם נאמנותי, ילדי האמת שלי, אלה שתסייעו לאחיכם ואחותיכם ברגעי הכאב, אתם… אהבתי מברכת אותכם באהובה הנצחתית.
עמי האהוב:
לא יכולתי, כאלוהים שאני, להנחיל את דברי ולתהלל עולם ואנושות שגאוותה בעבודתה ובמעשיה; לא דברתי באמת אם הכרזתיו להיות אנושות מושלמת ולא אזהרתי אותה לפני כך הרבה חטא וכך הרבה טוהר… לא הייתי אלוהים אם פעלתי כך. אהבתי מנצחת לפניכם וזה הסיבה לקראיותי הנמשכות ולקראיות אימי.
עליך להיות מודעים ושמור בזכרון ובזהירות את ההשתקה שБלי אחדות, תנצחו.
רק עם אחדות, דרך זה, תוכל להחזיק אחד בשני.
כלי הנגינה שלי חייבים לאיחד, משימותיהם שונות כמו אצבעות הידיים השונות, אך בכל צריך לשלוט באותו רצון לאחדות, כך שכולם יד ביד יוצרים חומה אי-פגענית וישמרו והוזהרו את אלה ששייכים לי, ולהתמודד עם אלו שהם מזעריים לקריאותי וקוראים לכלי הנגינה שלי כזבים כי הם מבצעים רצוני.
זה רצוני בעת הזו:
להזהיר את עמי כך שפני דברי יתנחלו וישובו אל כרמי;
כדי שיישארו בתשובה קבועה, משמיטים כל דבר חוליני וחוטאי.
קוראים לכם לקבל אותי עם כבוד ולב ענוי ומושפל באוכריסטיה שם אני נוכח. מאזין אתכם לשבת לי חברה בטברנקל, להיות נשמות שמצאו זמן ולא משים מכשולים לפני, שהם מתפנות אלי לשלח תפילותיהם לכל האנושות.
אלו רגעים קשים ומסוכנים שבהם מוחות, שנעצרו על ידי כוח אויב הגיהנום, מביאים צער לאנושות, ורק דרך אחדות אמיתית ברוח ובאמת, תתקומם הכנסייה שלי מנצחת כמו שהייתה ניצחון בכל רגע: מאהבים אחד את השני כאני אוהב, ולא מפורדים או בסכסוך, אלא באחדות, להיות עותקים לאהבתי ולהוביל את אהבת דברי לכל מקום אליו הם הולכים, אך מעל הכל בתוכם כך שיתארו טובתי, צדקתי, סבלנותו, אך בעיקר האמונה שהם יש לי.
אלה אינן רגעים לשקול, אלה הם רגעי אמת שבה האמיתיים שלי יתגלו והחלשים בלב יוקאו מפי.
עמי היקר:
התאמץ, התאמץ, התאמץ כי זהו רגע של
ברכה למי שמתבוננים בחומרה של אותו הרגע הזה.
זהו גם רגע של ברכה וחסד למי שהם פונים/באים אלי.
אני עומד לפני הכבשה האבודה, לפני הבן השובב, לפני העובד שהגיע לסוף אחר הצהריים.
אני בא לאסוף את כל אלה שרוצים לתקן את חייהם.
אני אהבה, אוהב את כולם, רוצה להציל את כולכם אך זה דחוף שתתנו מרצוניכם על רצון האדם ותקבלו אותי בחייכם.
אני אהבה נצחת, ואני מחכה לכל נשמה כאילו היא היחידה לבזבזה בזהב של אופיר.
עמי היקר, כאן אתם עםי, מגוי לגוי, מעם לעם, מנשמה לנשמה מאסף את עמי האבוד. נהלך מאוחדים מול המכשולים, אתה לא לבד, תקבל מה שצריך אך זה המשיח צריך אמונתכם והפתח של רצון האדם למלא אותך, לשאת אותך באהבתי וחסדי?.
תתפלו ילדים, התפללו על מה שקרב.
תתפלו לגויים הגדולים.
אהבתי נשארת נוכחת, אני לא עוזב אותך, אני מזהיר אתכם מתוך אהבה.
כל אחד ואחד מכם שישמרו על רצון שלא להתבלבל הם האבן היקר ביותר של ביתי.
שמרו בשלומי.
בשם אביו, בשמי ובשם רוח הקודש שלנו.
כח ביתי ושלום יהיה עמכם.
ישועך.
תהלה מרים הטהרה, המולדת ללא חטא.
תהלה מרים הטהרה, המולדת ללא חטא.
תהלה מרים הטהרה, המולדת ללא חטא.