בני אהבתי:
אני מברך את הישות שלכם כדי שתעקבו אחרי כמו כבשים עוקבים אחרי הרועה,
כדי שחזרתם אלי כמו ציפורים חוזרות לקיניהן, כמו ילדים החופשים ביטחון ואחיזת אהבה והגנה.
זה כיצד רוצה שתהיו, נטושים בי, גם אם לא מבינים את דרכי והם נראות קשות. מהקשיים של החיים יולדת מה שאדם אינו מצפה לו, הפרי שהוא חיפש ולא מצא, זה שהאמין שהוא רחוק ממנו, זה שסבר שכבר אבוד.
אבל כאשר האדם נוטש את עצמו בי מה שנעשה אינו נעשה מחדש עם היקר,
התקווה חוזרת לחיים והלב פועם מחדש. הצמאה מושבת, החשיכה
מתגלגלת לאור, מה שאינו ברור הופך לברור, ידיעת שבאלי אין אפשרויות כאשר אדם נוטש את עצמו או את עצמה ונותן לי רצונו.
כיצד קשה זה לאדם, וכיצד קל הוא מתקבל כשיש באדם ענוה! הדרך הופכת לקשה בגלל גאוות האדם, בשל חוסר הנטישה שלכם בי ולא ידיעתי. אני נודע על ידי אלה שאומרים שהם אוהבים אותי.
הוי לאלה השופטים את הצלב, הוי לאלה השופטים את פצעי ולא מכבדים אותם! היהתי סבלן, אבל יבוא הרגע שבו אשתוקק ואני אחזיק באנשי ובני תאוננו על חטאותיהם כלפי.
כמה רבים לועגים לכתר הקוצים שלי!… והיה זה הכאב הגדול ביותר לאחר גת שמנה, וגרם לי יותר כאב מהפצעים האחרים! הם מתעוררים מחדש. הרבה מכתירים אותי בקוצים ושנים בעוד אני חי גת שמנה רצופה בגלל תועבת האדם.
המשכיל של האדם נאבד, אף לא מצאתי רצון באלה שאומרים שייכים לי, שכן הם ישנים בקלות, מאפשרים לשריר להשתלט על רצונם ומנחים אותם לשחוט עצמם על הקרקע.
האנושות ממשיכה ללא הגבלה, המוחות מופרדים בחגיגות, במה שיש בו בלבול, בפגישות חברותיות; לידתי משמשת למעשה כהצדקה לשחרור תאוות. אתם מתכוננים לחגוג שינוי בלוח השנה, והאדם יודע היטב מה הוא עומד לחגוג?
טיפשים וזדים, רבים לא נוטים לבם לפני בקשותי הנאצלות ואלה של אמי.
גם סדר הקריאות שלי מושאל, אנכי אדון הזמן.
עיוורים ואילמים הם אלה שמסרבים להכריז על צדקתי לפני עמי, את מה שאני מבצע על אותה חירות האנושית.
איני אלוהים מעניש, אני אלוהים צדק.
כמה מרגישים קרואים על ידיי ומסרבים לקריאתי לשנית של אבודון!
אמי התפלל, לכם ילדיה: תשובה, תיקון וכינוס, ולב אימי הוא הארץ הזורמת חלב ודבש. היא הכלי שאינו יובש, היא הכרם הטוב ביותר, היא מלכת כל הבריאה, היא זו שלבתה אותי כילד.
אמי, אליה הוספתי את כנסייתי, נבזית. הוספתי לה את כנסייתי לנהוג בה כמו הספינה הטובעת באמצע סופה נשמרה על ידי המפרש. זהו המפרש של אימי. עם בוזהּ, דחייתה וקריאותיה שלא שומעים… האיך תישאר הסירה ללא מפרש באמצע הסופה?
אמי לקחה אותי ידי, וכך היא רוצה לנהוג בילדי,
אבל הם מתנגדים ומעלים פנים לה, שוכחים שאורחותי קשות, שכן אני נובח כאשר החושים מופרכים ולב פתוח.
ברגע הזה בו זריתי את עמי בקריאות, אני מוצא עצמי עם מספר קטן של נשמות מתפללות, עדים לאמונתי. אלה יהיו אלו שיביאו עדות לקריאותי ולמרידת האנושיות שעברה על גבולה שלה.
התפללו, התפללו…, לא רק בתפילה, אלא בהשקעה אליי,
בהשקעה למי שצריך ביותר ובבצעת מצוותי.
התפללו על יפן, היא מביאה צער חדש.
התפללו על ברזיל, תספר את אבלה.
התפללו על אמריקה המרכזית.
יקרותי, בוז האנושי מחזק את הנפש, אל תשתוקו. היותם חזקים באמונה ויציבים בדיבור. בזמן הזה, אני מצפה רק מהתנהגות זו מאתי.
נושא של אהבתי ייקרב על ידי הרשע של זרועות האנטיכריסט שקמו מעל לאנושות שאינה מכירה, ומשתוללת את האמת של הבריאה.
אהבתי אינה מוגבלת, אהבתי אינה דומה, אני ממשיך לתת את דברי עם שליחים נאמנים, ונביי ימשיך באמתי, מגרש מטעים ומעניק לבבות נמוכים.
הארץ רועדת והב�רכה שלי יורד מהרקיע. אל תשתוקו, אל תשתוקו.
הכוכבים לא רק מזהירים, הם ברכות לבני אדם.
אוהבי, בזמן הזה שבו נשמות חיות עלייה רוחנית, אתם ניתנים לי או לרשע.
ילדים, אל תהאו אטומים לרוּחַ, היו פתוחות לדברי, בואו אלי ודעו את האותות של אהבת האל.
אל תרשו להוביל לכיוון שקר, השארו זריזים.
האנושות תטהר ותספוד כדי לנצח לאחר המעבר של המבחן.
אני מחכה לך, כאילו אתה בא אלי בפעם הראשונה.
אל תיראו לקרב, אני מחכה לך.
שלומי יהיה בכל אחד מכם.
אוהב אותך.
ישוע שלכם.
תהלה מרים הטהרה, המולדת ללא חטא.
תהלה מרים הטהרה, המולדת ללא חטא.
תהלה מירים הטהרה, המולדת ללא חטא.