יום ראשון, 13 בדצמבר 2015

חג סנטה לוציה מסירקוז 470 כיתת בית הספר הקדוש של אמאנו לאהבה ולחסידות

ז'אקראי, דצמבר 13, 2015

חג סנטה לוזיה מסירקוסה

470TH כיתת בית הספר הקדוש של אמאנו' לאהבה ולחסידות

שידור חי יומי של הופעות דרך האינטרנט ברשת העולם: WWW.APPARITIONSTV.COM

הודעה מאמאנו וסנטה לוזיה

(מריה הקדושה): "בני יקרים שלי, היום, ה-13, סוף הטרזנה שהכנתם לי, אמאכם השמימית, הוורדה התעלומה ומלכת השלום והשליחה, באתי שוב מהשמים כדי לספר לכולם, לומר לכם: אנוכי הוורדה התעלומה ואני באתי מהשמים בבקשה ממךים לתפילה, קרבן ופדיון על מנת להציל את העולם מעונשים גדולים שאינם מגיעים. במיוחד המלחמה השלישית והאחרונה שיכולה לסיים את מין האדם, להביא לכך שתשיגו אובדן עצמי מוחלט ותאבדון, לתהום נצחית.

אנוכי הוורדה התעלומה ואני באתי מהשמים בבקשה ממךים להתפלל את תפילת הרוזרי הקדוש ביותר שלי עם אהבה כל יום, כי רק זה יכול להציל את העולם ממלחמת העולם השלישית והאחרונה, מאלימות. רק רוזריו שלי יכול להציל את משפחותיכם מפירוד, הנוער מהתאבדות בתלותיות, בסמים, באלקוהוליזם, בזנות, בניאוף. רק רוזריו שלי יכול להציל את החברה מרעות רבים שעתידים להגיע ולהשתלט עליה.

אני הוורד המיסטי ואני באתי מהשמים ללמד אתכם את אהבת אלוהים האמיתית, צדקה מושלמת, לאהוב את אלוהים בכל לבךם, בנפשכם, בכל מהותכם וזניחת ראשון: דעותיכם, רצונכם הפרטי, הקשר לחטאיכם, תאוותיכם. כך שבאמת ילדי, אתם חופשיים, אפשר לכם ליהנות מזו החירות האמיתית שאצל בני אלוהים, לאהוב את אלוהים בצורה מושלמה בכל כוחכם כמו שהוא רוצה להיות מאוהב על-ידיכם.

אני הוורד המיסטי ואני באתי מהשמים לומר לכם: שאתם חייבים לעשות תשובה, כדי לפצות על חטאי החיים הקודמים שלכם, ולפצות על חטאים כל בני האדם, בצום, בהתרחקות ממה שאתם אוהבים לאכול ביותר, לפחות ביומי שישי. כך, לפתור את חטאיכם, תקצרו את אש הגיהנום עבורכם ולרבים מנשמות שהן צריכות זאת.

וא גם כן הטמינו בידיים שלי כוח גדול של תשובה ופקידה למען הצלת האנושות. אני המלכה ושליחת השלום, אני אםכם שבאתי מהשמים ליתן לכם שלום.

כאן במקום זה רוצה נתתי אתכם שלום הלב, רוצה נתתי אתכם את לאש האהבה שלי, שהרי זו הדבר היחיד בעולם שיכול לתת ללבךם: השלום, השמחה, האושר שאשר תאווים ותצמאים לו.

רק להבת אהב�תי יכולה למלא את ליבכם, לכולכם מלוא שלום ושמחה שאלביכם צמאים כל כך אחרי זה. אם תבקשו, ילדיי, את להבת אהב�תי, אז באמת, אני איתן אותה לכם ותהיה ממלאת את לבךם עד כדי דמעות של שמחה כשתתחשבו באהבתי אליכם ותרגישו את האש הגדולה, אש גדולת האהבה לי שתאיר בכם. הידע על אהב�תי, הרכוש של אהב�תי, התקשרות עם אהב�תי, הזרימה של אהב�תי, להבת אהב�תי ביכם, ייצרו בלבכם: שמחה, אושר, גילוי, סיפוק ללא תחרות שאין דבר בעולם שיוכל לתת לכם.

אז ילדיי, אתם תבינו מדוע מראשית הופעותי היה בני הקטן מארקוס ממלא בשלומי, ממלא בשמחתי וגם במלאה באושר אמיתי שאין לעולם לתת לו, כי הוא קיבל את להבת אהב�תי פתח את ליבו ללא גבולות.

ואם גם אתם ילדיי תפתחו את לבכם לאשי, אשפוך אותה עליכם ותהיה ממלאת לכם שמחה כזו, אהבה כזו, אושר כזה בליבךם, עד שתחלו רק אחרי להבת אהב�תי.

כאן, שם אשלים את תוכניותי שנעשו לפי סוד לי-סלט, פטימה, מונצ'יארי, רוצה באמת לבעור את לבכם של כולם בלהבת אהב�תי. כך שתוכלו ילדיי, לאמיתו של דבר, למסות את הקרח שתהיה מדבר קפוא ענקי שהפך העולם הזה, על ידי שריפת כל הנשמות בלהבת אהב�תי.

כאן, באישיות ובמעשה של בני הקטן מארקוס, שעתה רוצה יותר מכל לאהב אותי ללא הפסקה, לאהב אותי הרבה יותר ממה שאהב אותי עד עתה. כאן, באישיותו ודבריו, אשפוך על כל לב את אור גדולי ואת להבת אהב�תי הגדולה שלי. כך שבאמת ממקום זה תצא האורה המיסטית שלי, הלהבה המיסטית של אהב�תי, שרופה לבכם באהבה לאלוהים, לי, וגם למען הישועת השכן שלנו.

ואמת כאן, לבי מאוהב, מנוח ומגולל על ידיו יותר מדי יום, בו אני שופך ומחזיר אליך את אור גדולי עוד ועוד יותר, כאשר החושך מכסה את העולם כולו.

אני מאהב אותכם כל ילדי, אתם מאוד יקרים, מאוד ערכיים לי, ושמותיכם כולם כתובים בלבי הטהרתי.

המשיך להתפלל תפילתי הווזר בכל יום, והחסדים שאתם מבקשים ממני, קוראים לי מלכה ומשלחת של שלווה, אני מאשר לך את כל זה, ואני אשנה את חייכם לים אור, לים חסד, לים שמחה ושברכות גדולות יותר מהאדון.

לאולם כולם מברכי באהבה מלא סאלט, מפאטימה ומייקאראי."

(קדושה לוסיה): "אהובי אחים ואחיות שלי, אני, לוסיה, שמחה לבוא היום ביום חגתי אל כלכם למברך אתכם וליתן לכם שלום.

התו להוו להבה חיים באהבה, בעולם זה שכבר איבד לחלוטין את האהבה לאלוהים ואבדת האהבה לאלוהים, גם אהבתו של אדם לרבו, לשכנו. לכן האנושות מתעקשת, קורבן לעימות, רודפות עצמי ולקח גדול שלא יכול לאהוב.

לב האדם הקשה, קר, רודף עצמי, אכזר, אלים, חסר לב, אכזרי, בלתי צדק, ואין לו רחמים לשכן. אדם הוציא את האלוהים מליבו, ממחשבתו ומחיו, וכך בהסרת האלוהים שאהובתו מהלב שלו, הוא איבד את היכולת לאהוב.

לכן העולם הפך לאוקיינוס גדול של מלחמות, אלימות, שנאה, מחלוקות וחילוניות. תהיו להבה חיים של אהבה, בתוך עולם זה שפשוט איבד את חוש האהבה, מביאים את להב האהבה של אם הקדושה לכל אלה שאין להם אותה, שלא יודעים אותה. כך שכל אחד יתלקח בלהב הזה, ירצה ללהב הזה ויהיו שמחים לחוש את אהבת האל, אהבת אם האל שהלהב הזה משמיע אל לבבות שלהם.

תהו להבה חיים של אהבה, מחפשים כל יום יותר להתפלל עם האהבה את התפילה, כי היא בוערת את ליבכם בלהב האהבה של אם האל, גורמת ללהב הזה למסות עוד ועוד את הקרח של הרתיחות, הירידיות, היובש הרוחני אליו נפלים נשמותיכם כך רבות, מפני שאינכם מתפללים, מפני שלא תפלו עם הלב. ואחרי שהנחתם דברים חילוניים ראשונים ומיד תפילה אחרונה.

לכן כל יום יותר נשמתיכם קורה באהבה, נשמותיכם מתיבשות עוד ועוד, אובדת את היכולת לחוש את הנוכחות של האל, נוכחותה של אם הקדושה בתפילה, לחוש את האהבה האלוהית וליתן אותה ולהוציאה לכל. לכן תצטרכו להתפלל עם הלב, כך שתהאו להבה חיים של אהבה ואתם תוכלו לתת כל זאת לאהבה לעולם הזה שצריך את להב זה tanto כדי לרפא מהלהב החטא, מלהב השטן, מלהב האופל, משגיאה ומאבדות.

תהו להבה חיים של אהבה מגנים על ההופעות של אם האל כאן, מגינים את האמת עם אומץ לב תמיד ולא נשארם שקטים לפני השמצה, השקרים, התקפות הנחשים הרעילים, אויביה. אך תמיד בלהב האהבה שלה מושמדים השקרים של האויבים, דוממים קולות הזאבים שצועקים יותר ויותר נגד אותה, רוצים להשמיד את נוכחותה כאן.

תהו אמיתי חיילים של אם האל, מתלקחים בלהב האהבה שלה שהגנה על האמת בכל זמן ומקום תמיד ולא מאפשרת שגיאה, השמצות ושקרים ליהפכו לאמת אחרי שנאמרו כך הרבה.

היוו להבות חיים של אהבה, נושאי את להבת אהבת אם המובחרת עוד ועוד, עושה קבוצות תפילה שבקשה מהם בכל מקום. הקבוצות האלה הן תקווה אחרונה של הארץ, הם התקווה האחרון של האנושות.

אם האלוהים סומכת עליכם שתעשו את קבוצות אלה ולא תפילו אותה. רק דרך קבוצות אלו יכולים נשמות עוד להיות מרופאות מהחולשה, היבשות, העצלות הרוחנית, האפוסטזיה, הטעות, הפרליזיס רוחני שבה נפלו רבים מהם, בגלל האפוסטזיה, השגיאות, הכחשת ערך התפילה הקדושה, תפילת הקדושים, לאם האלוהים שהכמרים קראו בכנסיות במשך שנים רבות.

רק קבוצות תפילה אלה עוד יכולות להאיר על ארץ דמה שחורה מעשן החטא, הטעות ושדון. האיר אור שמאיר ומפזר כה הרבה חושך, מראה לנשמות את הדרך האמיתית לעקוב אחריה.

קדושה וישועה יהיו קלות למי שהם משתתפים בקבוצות התפילה של אם המובחרת, סנאקלס שלה, ובהם אמת את להבת האהבה של אם המובכרת תרד חזקה בוערה הכל וכל עם להבותיה הרוחניות.

אז העולם יתמרן לכבשן אהבה בעקבות דוגמאתי ולהיות כמוני עצמי: להב חי של אהבה ליישו ומרים.

היו ממשיכים לתפול תפילת השרשראות כל יום, הויי מתפללים את שרשרתי, לפחות פעם בשבוע בכל שבוע, ואני מאשיר לך להזליף על כולכם החסדים הגדולים והרבים שהאדון ואם האלוהים נתנו לי להזליף על כלכם.

לקולכם היום ביומיי אני מברך באהבה מקטניה, מסירקוזה, וייקארי.

גם אנחנו מב�רכים את תמונותי, דמיותי עם ברכה מיוחדת עכשיו... ואל כל המתפללים בשרשרתי לפחות פעם בשבוע, אני מזליף עליכם הענישה הפלאנית שהאדון ואם האלוהים נתנו לי היום לכל חסידי ועבור אחיה היקרים.

עוד רואים אותך אחי הקרובים. עוד רואים אותך מרקוס, היקר והחם מכל חברי, חסידיו ושרתי."

(מרקוס): "כן. כן."

השתתף בהפגנות והתפילות במצפה. שאל ב-טל: (0XX12) 9 9701-2427

אתר רשמי: www.aparicoesdejacarei.com.br

שידור חי של ההופעות.

בשבתות בשעה 3:30 - בימים ראשונים בשעה 10 בוקר.

Webtv: www.apparitionstv. com

www.aparicoesdejacarei.com.br

www.presentedivino.com.br

www.elo7.com.br/mensageiradapaz

ג'קארי, 25.12.1998 - גילויי חג המולד של ישו התינוק למרקס טדאו - הודעה מאמה הקדושה וברנדה הקדושה - מקדש ההשתלשלות בג'קארי ברזיל

ג'קארי, דצמבר 25, 1998

הר גילויי - 00:45 שעות

(אמה הקדושה הופיעה בבגדים זהביים,

חגורה זהבה, וילון זהבי ומטפלת זוהבת,

היא החזיקה את ישו התינוק בזרועותיה... (מכוסה)

מזרחו הימני תלה תפילין של חרוזים מאירים)

(אמה הקדושה) "- תהילה ליהושע המשיח!...

האם אתה יודע מה אני מביאה איתי?"

(מרקס): "- נביא! ישו התינוק!!!"

(אמה הקדושה) "- כן, הביאה את ישו התינוק כדי שיום הולדת יברך אותכם!..."

(הערה - מרקוס): (גבירתנו פתחה את הבד שכיסה את הילד ישו, צפה אלי ואמרה:)

(גבירתנו) "- ילדי, לא תירא... לא תיראו ממצוקה כלשהי ולא תיראו מהדברים שקרו. לא הייתי מאפשרת... אני מגנה עליך ועל משפחתך, הם שלי כמוהם שלכם..."

(הערה - מרקוס): (גבירתנו חייכה וירדה עם הילד ישו, כך שאוכל לראות את מבטה ואת מבטו)

(גבירתנו) "- רוצים לשאול אותי משהו?"

( מרקוס): "- אני רוצה לבקש אם הגבירה תברך את האנשים הנוכחים?"

(גבירתנו) "אני אברכם את כלכם, ואתך גם! פתחו את ידיכם..."

(הערה - מרקוס): (פתחתי את ידי, ומן היד השמאלית של הילד ישו והדרך ימין של גבירתנו יצא, מן היד של כל אחד, זרם אור, שנחת על ידיים, אחד בכל אחת. אחר כך ברכו את המתנות. אז שאלתי:)

"- מה תרצו מהאנשים שהיא כאן?"

(גבירתנו) "- אמר להם שכל הלילה הזה, תתפללו יותר מכול, כי הם לא יבינו אי פעם את גדולתו של ליל זה..."

( מרקוס): "- למה נולד ישו התינוק בשעה 12:45 בלילה?"

(גבירתנו) "- זה היה תכנון של הפרובידנציה האלוהית. מאוחר יותר... מאוחר יותר אתם תבינו למה היום הזה, ולמה השעה הזו..."

(מרקוס): "- האמת שהמ�לאכים באו לעזור לגברת?"

(גבירתנו) "- כן, זה אמיתי!... המלאכים באו, ואילו הייתי שוכבת על ערימת קש, המלאכים ברכו סביבי ועזרו לי ללדת את ישו!..."

(מרקוס): "- ואילו יוסף הקדוש, מה היה עושה?"

(גבירתנו) "- יוסף הקדוש היה בפינה אחרת של המערה. הוא רק סיים לסדר את האוכף, הפריש כמה קשים. הוא הסיר את המזון שנותר באוך..."

ארגן את הקשים, השאיר שם את חלוקתו, כך שמאידך ישו ילד, הוא יונח שם..."

(מרקוס): "- ואחרי זה, מה עשה?"

(גבירתנו) "-הוא התחיל להתפלל..."

(מרקוס): "כשקדוש יוסף התפלל, מה הוא התפלל?"

(גבירתנו) "-הוא התפלל בכל חריצותו לאֱלהים, והוא כבר העריץ את ישו בחזון מיסטי, בעוד הוא נולד ממני..."

(מרקוס): "והמלאכים, האם ראו את גופך הקדוש ביותר?"

(גבירתנו) "-לא, הם לא ראו דבר. אנחנו הייתם מוטבעים באור גדול מאוד. הם לא ראו דבר..."

(מרקוס): "-האם הגבירה חשה כאבים רבים?"

(גבירתנו) "-אני לא חשתי כל כאב. אני חשה שמחת השתאות... הכאב היחיד שאנחנו חשתי, היה כאב הנפש, משום שהכיתה על כל הדלתות, ואף אחד לא קיבל את ישו..."

(מרקוס): "-מה עשתה הגבירה לאחר לידת ישו?"

(הגבירה) "- המלאכים שמו את ישו על ברחי, ואז ניגש ישו אלי וראיתיו ואני ראיתי אותו, ונקשרנו בחשיבה... אמר לי: - אמא!... ואמרתי לו: - בני..."

(הערה - מרקוס): (דמעות זרמו מעיניה, כאשר סיפרה לי. אז שאלתי אותה:)

"- ואיך עשתה הגבירה זאת, בקור של המערת?"

(הגבירה) "- המלאכים בנו לי אוהל עם כנפיהם כמו כיפה, ואני לא רגשתי קור..."

( מרקוס): "ואישו?"

(הגבירה) "- ישו היה שם, על צווארי.... לאחר כמה שעות, קח יוסף הקדוש את הילד ישו ושם אותו באורווה. הסרתי את רעלתי והכתתי את ישו, ויוסף הקדוש דאג לו בעוד אני נוחה..."

( מרקוס): "- ואילו הרועים?"

(הגבירה) "- ביקשתי מהמלאכים ללכת ולהזהיר את הרועים, לבקש מאנשי בית לחם שישו נולד.... הם הלכו, אבל... כולם היו עסוקים בשעשועיהם ובעבודותיהם... אז מצאו רק את הרועים, והם הודיעו להם על לידת ישו, מלמדים אותם את הדרך והפרטים..."

כשהגיע הרועה, הם נפלו על ברכיהם וסגדו לישו, ומאחר שהם היו עניים, הותירו כמתנה אחד מהצאן שהביאו... זה היה עם הצמר של הכבש הזה, שאני עשתי את התוניקה הראשונה של ישו.... הם נשארו לסגוד לישו חלק ניכר מהלילה, והיו אלה שהביאו לנו מעט מזון..."

( מרקוס): "-מה היו הלבושים של קדוש יוסף?"

(גבירתנו) "- הוא לבש תוניקה בצבע חום, כיסוי בראון עם חגור לבנה..."

( מרקוס): "- ואילו הלבושים של הגברת?"

(גבירתנו) "- צעיף חום, כיסוי כחול ושרמלה ורודה מאוד בהירה... רוצה לשאול אותי עוד?"

( מרקוס): "לא, אני לא רוצה לשאל עוד." (הגברת התפללית עםי עבור הנוכחים. ביקשתי מהגברת אות ויאמר:)

(גבירתנו) "- האותות אני תתן, אך לא אזהרה כשהיו יקרו, כמו שנעשה עד עתה.... מעולם לא הזהרתי כשהאותות היו יקרים, אלא אתך ואלפי אנשים שבאו ראו אותם... אבל אחד היום, אני אשתוק כאן אות נצחית!.... האמינו! אני אשאיר כאן את האות הנדבה!"

(מרקוס): "-ואף על פי שחטאים רבים?"

(גבירתנו) "-למרות החטא, אני מלך!..."

12/25/98

כיפת ההשתקפויות - בשעה 22:30

הופעת גבירתנו וקדושה ברנרדט

(גבירתנו הייתה כלבה לבן)

(גבירתנו) "-תהילתו לשם אדוני ישו המשיח!"

( מרקוס) "-תהילה לנצח!"

(גבירתנו) "-כמו שאמרתי לך אתמול, כאן קדושה ברנרדט!..."

(הערה - מרקוס): (גבירתנו הפנה שמאלה, ונר אור דלק והדלת הזהב הגדולה נפתחה בשתי חלקים, ומתוך הדלת יצאה קדושה ברנרדט.

היא לבשה שמלה לבנה, חגורה כחולה, תפילין קשורות לחגורתה וזר של וורדים לבנים שגם סביב רגליה. כאשר הגיעה לגבירתנו אמרה לי:)

(קדושה ברנרדט) "- תהלל יהוה ומריה!..."

( מרקוס) "- תהילתו לעולם!..."

(גבירתנו) "- ה' מינה את קדושה ברנרדט להעביר לך היום ולדבר איתך על דברים מסוימים..."

(צפייה - מרקוס): (קדושה ברנרדט סיפרה לי דברים, והעבירה לי עוד דברים חשובים מאוד על תוכניות ה'...

החלקים שיכולים כבר להידפס מהשיחה הזו, נושרו במהדורה זו, מסיבות זהירות וזהר. לאחר הניצחון של לב מריה הבלתי מלאך, הם יודפסו)

(קדושה ברנרדט) "- אמרו לאנשים שאני המגנת של כל אלה שאוהבים ומשרתים או עבדים של מריה הקדושה...

אני הקדושה שהשם קיבץ, בשמים, להגן על כל אלה שמשתייכים לעובדיה ולחסידיה של הבתולה הקדושה, ואשר מעל לכל, מפיצים את בקשותיה... תנו לי מקום ראשון בכל מה שאתם רוצים לעשות, ואני אעזור לכם בתפילתי...

הודיעו לכל אחד שאני תמיד שם, בהר, ושאני תמיד כאן, בכנסייה הזאת, ושהיא שבאחד מהם רוצה להשיג חסד כלשהו באמצעות התפילה שלי, יבוא לכאן או שיילך להר, ואז, בתפילה, הם יחושו את נוכחיותי, ובאם זה רצון האדון, אני אשיג עבורכם את החסדים שאתם רוצים... כי אני תמיד כאן, בכנסייה הזאת, ואני תמיד בהר, מתפללת עליכם..."

(הערה - מרקוס): (קדושה ברנרדט אמרה לי שאני הקדושה שנבחרת בידי השם להגן עלי, ואמרה שהחוזים שגרו בזמנים אחרים ומתו כבר קיבלו מהשם את המשימה להגן על החוזים של היום, אשר סובלים את אותן הסבלות שאלה סבלו שנים רבות לפני כן.)

והחזון, הקדושה, שהשם בחר להגן עלי הייתה היא, קדושה ברנרדט! אני היה שמח מאוד על זה ואחייך, זו הייתה שמחה שתפלה את לבי, שאין לי מילים לתאר מה חשתי בעוד קדושה ברנרדט מדברת אלי.

קדושה ברנרדט אמרה דברים שונים שהשם רצה ממני, ואף לימדני תפילה שאני חייב לחזור עליה עד שתזכור לי, אך זה רק עבורי.

(גבירתנו) "- דעי, ילדי הקרוב אל לבי, מכל הקדושים שאי פעם היו על הארץ, אף אחד, לא אחד, אהב אותי כמוה של בתי הקטנה ברנרדט....

כן, גם יותר מכל הקדושים שכתבו או דרשו עלי, כי היא הייתה פשוטה, רכה, ענווה.... ומרות שכן הייתה דלה, וכן הייתה קטנה מאוד וחסרת אונים, אך... בליבה היה אהבה גדולה לי... כך גדולה, עד שגברה על זו של כל הקדושים והקדושים שעברו בעולם הזה....

ולכן תפילתך אל ליבי הבלתי נודע היא לי, יותר מבקשה... פקודה....

אני מתחנן לכם אז שבתפילותיכם, תקראו לתפילתה של בתי הקטנה ברנדה.... וזה מה שאני רוצה ממך: - ענווה, ציות, מוכנות, תפילה, כמו זו של הילד הזה....

אני רוצה שתהיו קדושים אחרים כמוהה, בעולם היום..."

(מרקוס): "- אך היו כך הרבה קדושים שנודעים יותר, ולמה היא הקדושה שאהבה את הגבירה ביותר?"

(גבירתנו) "- כי אלוהים רצה כך... ברנדה היא לדוגמה לכל מי שרוצה לאהב אותי.... אם אתם רוצים באמת לאהבני, העתיקו דפוסיה, ואז תאהבוני!..."

( התבוננות - מרקוס): (שאלתי את קדושה ברנדה אם היא רוצה עוד משלי.)

(קדושה ברנדה) "-אני רוצה שפה, בכנסייה הזו, יהיה תמונה שלי, כך שהמאמינים יתרגלו לבקש את התפילה שלי לתחינה...."

(מרקוס): "-האם זה יכול להיות ציור?"

(ברנדה הקדושה) "-כן, זה יכול להיות ציור. תראו אותי פה בקפלה, נוכחית, ותבקשו את התחינתי, ואתם לא תחזרו כאן מרוצים!"...

(הערה - מרקוס): (הובטחתי לה שאעשה זאת. גברתנו המשיכה לדבר איתי במשך זמן רב.

אז ברנדה הקדושה הזמינה אותי להתפלל ולברך את גברתנו. זה היה אז שברנדה הקדושה קרבה אלי מאוד, ואילו התפללנו, ראיתי טבעת גדולה שעלתה מחזה שלה, וראיתי שהטבעת נוספת עלתה גם ממחזאי , ושתיהן הטבעות או הטבעות נשארו אחת אחרי השנייה, בשורה, בעוד אנחנו מתפללים לגברתנו יחדיו, כך שיצר הרושם של אחד.

הבנתי שהחסד שקרה לברנדה הקדושה בלורד ומה קורה לי בז'קאריי דומה, כלומר ששתיים ההראות קרובות מאוד זו לזו.

שתיהטבעות אלו נעלמו. גברתנו אמרה לי עוד כמה דברים. שאלתי את ברנדה הקדושה אם בשנה הבאה אראה אותה שוב. היא אמרה:)

(ברנדה הקדושה) "-לא... מה שהאל רצה ממני בנוגע לך כבר נעשה בשנים שעברו. אתה לא תראה אותי יותר פה, אבל דעי שאני תמיד עליך, מגנה אותך בתפילתי..."

(הערה - מרקוס): (לאחר שהגבירה ברכה אותי ואת סנט ברנרדט, היא לקחה את יד ימין של סנט ברנרדט.)