הגבירה באה בלבן. היא מחזיקה תפילה ומאפשרת לתכלתות "התהלל מרים" לזרום דרך אצבעותיה בעוד אנחנו (מראינה) מתפללים. התכלות הן כמו פרליים, אך כאשר זורמות דרך אצבעותיה, הן הופכות לטיפות דמעות עם העוברי בתוכן כברוזר של עובר לא נולד. היא מחייכת בחוסר ביטחון ואומרת, "כל ילד ברחם יקר לי, ללא קשר לפגמים שלו. שוב אומר לך, כל תפילה 'התהלל מרים' שנעשית עם לב על התכלת הזה מציל חיים מהחטא של הפלה. זה סקראמנט מאוד חזק ומיועד לזמן הזה כאשר דעות גורמות לאיבוד חיי נפשות."
התרחקת, אך יש טיפה אחת של עובר שנשארה באוויר רגע.