המדונה באה כמדונת האומלות. היא אומרת: "תהללה לישוע."
"בתי, לבי סבל כמו שלב בני הסובל היום - מהתעללות בסמכות והפשרה של האמת. אלה החרבות שעדיין דוקרות את לבי בעוד אני מדברת אליך הבוקר הזה. חרבות אלו לא יוסרו עד לשובו הנצחי של בני."
אלה הסבלות גורמות לדתות כוזבות, טרור ודומייה בפני רבים מחטאים - סודוםיה, הפלות וכל צורה של עבירה נגד אהבת הקודש. דמיון זה זהה לסובלנות. סובלנות זו זהה לאישור."
"ואתה רואה כיצד לבי מתאבל למען האנושות היום. הרע לא נוטה ממטרתו לזכות בלב העולם. אתם, שמקשיבים אלי, חייבת לעשות מאמץ לכלול את לבנו המאוחד כדי שהעולם יוכל לקדש מטרותיו לטובה זו ולהסתלק מהרע."
"זרוע הצדק של בני מתחילה ומתעייפה. אני כמעט ואינה יכולה להחזיק אותה בחוזקה. קחו את תפילתי ברצינות. אנא, תתנו לכל לזהות את האמת."
קרוא קולוסים 3:5-6
לכן התמו מוות מה שבארץ בכם: זנות, טומאה, תאווה, יצר רע ותאבה, אשר היא עבודת אלילים. על ידי אלה באים חמת האל.