"ילקוטתי, אני רוצה לשתף אתך בפרטים על ייסורי ומותי שעד כה נשארו נסתרים. אגלה לך דברים אלה בשיחות עם אהבת האל בימי חמישי במהלך התשעה עשר. אז אבקש ממך להדפיס את הכרך הראשון של השיחות. האם תקבל עליך משימה זו?"
מאורין: "כן."
ישו: "זה מגיע אליך עבור העולם בצורתה הטהר ביותר ומשפתי."
"ראשית, אקח אותך לגן גת שמנים. התקדתי לעבר נקודת הזמן הזו עם לב כבד--כבד, כי ידעתי שכמה רבים יזדהדו לחרוןם despite זבחתי. הסבל הגדול ביותר שעליו סבתי למען פדיון האנושות היה הידע האלוהי על חוסר האהבה בלבבות. פעמים רבות במהלך רדיפות, אתה מרגיש רק חלק קטן מצערי; אך תמיין אם חווית כל השנאה והאפאטיה של כל לב אנושי שקיימת או שתקום--כולם באותו הרגע!"
"זה מה גרם לדמם לזרום ממפרקותי. זה הסיבה שאני ביקשתי שהגביע הזה יעבור עלי. כאשר קבלתי את רצון אביו, לא קיבלתי כל נחמה של ידיעת תפיסתו. מלאך בא ושרתה לי בניקוי הדם שירד."
"אני נתן לך זה הראשון מבין רבים דיקטציות בשבת. אלו שיבאו אחריו יהיו בימי חמישי."