קט'רין מסיינה באה ויושבת בפני. אחר כך היא קמה ומדקלמת את התהלות האלוהיות. היא אומרת: "תהללה לישוע."
"ילדה יקרה, השמיעי מה שהגעתי לאמר. הדימוי של רבים ורובו של הרשויות הכנסייתיות היום אינו כפי שצריך להיות. לצד הסקנדלים האחרונים, הרגשה שאותוריטת הנפה מעוררת בלבבות היא של בקרה, גילוי עריות ונקמה כלפי אלה שעוברים עליהם. הכנסייה צריכה להיראות כמו דמות הורה אוהבת--מוכנה לשמע, להבין ולהחזיק. התקנתה צריכה להיות רכה ואוהבת, ולא נקמנית."
"היום--אבל, רבים בכנסייה לא מנהיגים באהבה קדושה, אלא שולטים ביד ברזל. בנוסף, יש רוח כללית של הכחשה שהפכה נראית בסקנדלים שנגלו לאחרונה--כך שכחשתם עד כדי אי-קבלת אחריות על עוונותיהם--הכחשה במובן המשכו להנהיג despite אובדן אמינות--הכחשה בנוגע להתערבות שמימיים בצורת הופעות."
"אבל, אין אחד שיכול לכחוש באחריותו לפני אלוהים--באחריותם לישוע לחייהם כאן בעולם, ובקיום הקריאות שניתנו להם."
"מסך אפל ירד על הכנסייה, חותם את רוב מנהיגיה מהעם ומהתנועה של רוח הקודש. זה היה הבחירה של אלה שבחרו כוח וכסף מעל אהבה קדושה."
"את/ה תבקשי להכריז על כך."