מריה מגרדה באה. היא אומרת: "תהילה ליישוע." זורקת עליה מים קדושים. היא מחייכת והחזון מתאיר.
"באתי לדבר אתכם על העלייתה ההדורה של מריה. גברתנו בחרה לעבור מוות אף שבנה לא ביקש זאת ממנה. כאשר נשמתה הטהרת יצאה מגופתה, אור בהיר התארך סביב הביתן הקטן בו היא גרמה. רבים ממלאכים ליוו את נשמתה לשמים. עוד יותר מאוחר, עם משימה קדושה של ליווי גופה לשמים."
"בהתקדמותם בשמיים עם גופתה הטהרת והבתולה שמנוחה בזרועותיהם, התפצלו הרקיעים. שערי השמים נפתחו. רוחו של יוסף הקדוש קרא למלאכים דרך השערים, ו שם, בנוכחות הקודש השלושה ואתר כל חצר השמיים, גופה ונשמתה של מריה איחדו."
"כל המלאכים נפלו קדימה לפני הקדש השלשה, ומריאם, אם שמים, ישבה על כסא באמצעיהם. השיר התהללותה עלה מעל כל השאר--ו עד היום, עוד כן."