תומאס הקדוש בא. הוא אומר: "תהילה לישוע. בואתי לאשר לכם שיש הבדל ברור בין אזהרה של חוטא, אשר זה עבודה רוחנית של רחמים, לבין ביקורת. הראשונה קמה כאזהרת אהבה שתוכננה לבנות את גוף המשיח. הביקורת היא דין שנובע מלב סוער ופרייו פירוד. הביקורת נוצרת בליב שלא מחפש טוב ליעדו, אלא מדמיין מטרות לפעולות ומקבל אותן כאמת. הלב שאינו מזהה ביקורת שלילית זו כהוראה רעה הוא קל להיטעות לחשוב שבקריטיקה שלו זה אזהרה שתוכננה לבנות ולא להרוס."
"יש כאן קו דק של הבחנה, אך הפרש גדול בין פרי כל פעולה. אזהרת אהבה יכולה להיות מקובלת בקלות ולהיעשות על ידה. ביקורת שלילית פוגעת ומגדילה את הרסנות."
"זה הסיבה שבכל נשמה חייבת ללמוד לפעול ולדבר רק מתוך אהבה קדושה."