יום ראשון, 17 במרץ 2013

ראשון יום ראשון של הפסיון.

האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקרבתית הטרידנטינית על פי פיווס החמישי בבית הכנסת בגטינגן דרך כליו ובתו אן.

אן לא יכולה לדבר. היא לא אומרת מילה אחת. כל גופך הוא כאב אחד. סבל הכפרה שלהם גדול במידה בלתי נמדדת. אין יכולת לצפות בסבלה. היא מתעוותת בכאב ומתלהטט כמעט שלא ניתן לשמוע: "לא אוכל להמשיך, לא אוכל להמשיך, עזרו לי, עזרו לי ...".

"האב השמימי, תן לה את הכוח האלוהי שלך. אנחנו מבקשים ממך, אנחנו משבחים אותך, אנחנו משבחים אותך. אתה יכול לעשות הכל, אב שמים, נא, נא, נא בא עם כוחותיך ועוצמתך. אתה רוצה שההודעות יגיעו לאינטרנט. נא עזרו לילדך אן, לשליחתך, כך שתוכל להמשיך בכל זאת ולא תצטרכו לסבול כאבים רבים. קח ממנה את הכאב, לפחות כעת במהלך ההודעה. אב שמים, עזור!

יקר האם השמימי, נא בקש מהכיסא של האלוהים לשלוח את הכוח לילדך היקר אן, שהיא רק עבורך, עבורך וסובלת למענך, לכל בני אדם, לכהניו ולפאפה שלו ... סבלם גדול מאוד. תתן לה את העוצמה לדבר הודעה זו עכשיו, להפיץ אותה בעזרתך, בכוח האלוהי שלך. נא אם מובחרת, נא על כסא האב השמימי בטריניטי. אמן."

"הללויה! אב שמים שמע את תפילתנו. יתברך ויתהיל לעולם ועד!

בְּשֵׁם הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמֵן. בְּתוֹךְ מִסַּע הַקֹּדֶשׁ, כִּנְסוּ מַלְאָכִים רַבִּים לְבֵית הַתְּפִילָה וְצָרוּ סְבִיב אֹתוֹ הַקֳּדֶשׁ וּמִזְבֵּחַ הַזְּבוָחַ. מַלְאָכֵי הַהֱיכָל הוּאוּרוּ בְּאוֹר גָּדוֹל. אַף מִזְבֵּחַ מִרים נֶעֲטַף בְּמַסֵּי מַלְאָכִים הוֹלוֹכִים וְיוֹצְאוֹת. אֱמוּנָה שָׁרָה בְּאוֹר גָּדוֹל יוֹתֵר מִשְּׁאַר הַכֻּל. קְדושׂ יוֹסֵף תָמַךְ אֶת אֱמוּנָה. הַקָּדוֹשׂ מִיכָאל דָחַק רוּחוֹת רָעוֹת לְתוֹכַי שְׁאוֹל וְהֵגִיעַ חַרְבוֹ בְּאַרְבַּע כִּיוּנִים לְשַׂמֶר עָלֵינוּ מִן הָרָע. וְהַפִּיֵטָה וְהַישוּעַ הָרוחם זָרחוּ בְּאוֹר גָּדוֹל יוֹתֵר בְּיוֹם הַסְּבִיבוֹן הַזֶּה.

אֲבִי הַשָׁמַיִם יְדַבֵּר: אֲנִי, אֲבִי הַשָׁמַיִם, מְדַבֵּר עַתָּה בְּזוּלָתוֹ שֶׁל יְדוֹעָתִי וּפִקְחוּתִי הַשְּׂכִיחָה אַנָּה, כֵן תִּדַבֵּר בְּפי שֶׁלִּי.

אַחוֹתִי הַיְקָרוֹת אַנָּה, רִאשׁוֹן כֻּל תַּדַבֵּר לךְ מִפֶּיךֲמִי שֶׁאַתְּ סוֹעֱקָה בְּצַער. הַזֶּה יוֹם תְּחִלַּת זְמוֹן הַסְּבִיבוֹן, שֶׁיֵשׂ לךְ סָבוּר בְּצַעַר. כִּי יֵשׂוּעַ מְסַפֵּק אֲגונִיוֹת גְּדוֹלוֹת בְּתוֹךְךָ. וְאַף עַל פִּיה שֶׁהוּא סוֹבֵל בְּתוֹכֲךָ, הַצַעַר אֱמוֹץ מִשְּׂאוּלוֹ. הוּא נותן לךְ כֹחַ לְהַסְבִיל, שֶׁלֹּא תִפּול בְּתָמָהון. אֲנִי יוֹדֵעַ מִצַעַרְךָ. עזוב! הוּא בֶן הָאֱלֹהִים, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיֵסב לְצַרָתוֹת אֲלוֹהִיו בְּכְנֵסִיאָתוֹ הַקְדושה וְאַפוסטולית. הוּא נָשָׂא שֶׁבֶט, וְהוּא מֻלךְ בְּכְנֵסִיאָתוֹ הַקְדושה. אֵין כֹחַ לְהחריב אוֹתָהּ, שֶׁיִשְׂמור עוֹלָם וָעֶד, גַּם בְּתוֹךְ חָרוֹב.

יילדי היקרים שלי, מאמיני היקרים הקרובים והרחוקים, תלמידי היקריים גם במיוחד צאנכם הקטן אשר אתם נדרשים לסבול ולהתגבר. ברוכים אתם, כן נבחרו ואת בחירת הגדולה היא כוחכם. הכוחות האנושיים שלכם מתחברים עם הכוח האלוהי שזרמתי אליכם. אחרת לא תוכלו לשאת זאת אשר קרה ויש עוד לקרות.

ילדי היקרי, איך הרגשת ביום בו נבחר הנביא השקר על מרץ 13? הוא לא נבחר ונבחר על ידיי אלא על ידי הרע. מעולם לא היה רוח הקודש בקונקלאווה. מעולם לא נערכה תפילה קדושה טרידנטינית. הוטעו אתם, ילדי היקרים שלי. התפלה המודרנית תורגמה ללטינית. יותר לא הייתה זמינה. לכן הרוח הקודש לעולם לא יכל להיכנס לקפלת סיסטין שם התקיים הקונקלאווה. אני עצמי, כאב שבשמים, הסרתי את עצמי, כי ידעתי שהנביא השקר היה ביניהם, כמו יודאס שהיה בין תלמידים שלי באותו זמן. ידעתי שהוא הבוגד. סבלתי ונתתי למאמיני מנה קודש כך שיוכלו לקחת לחם החיים תמיד אחרי שעלתי לשמים.

זמן הסבלה הזה עבורכם, ילדי היקרים שלי, דומה לדרך הצלב של אותה תקופה. נלעגתי ושונאתי על ידי כל האנשים. הוכיתי עד שגופי כולו היה פציעה אחת ממנה זרם דמי הקודש שלי. הכתר הקוצים נקבע עמוק יותר בראשי כדי ליהנות מהכאב שלי. ואני השתקתי, ילדי היקרים שלי. השתקתי, כי הודיתי שאהיה בן מלך.

האם עדיין היום יש קרדינלים, בישופים וראש רועה עליון שמאמינים בקדושתי כאלוהים השלישי? לא! האמונה נמחקה. הוא אינו שם עוד. היכולתי שלא לסבול שם, דרך הצלב הגדולה ביותר שנולדה לך, לך, כדי שתחטאו שלכם יסלחו ותימחקו באמצעות זבח הצלב? שלחתי את בני לארץ עבורכם, יקירי, כי אוהב אותם ללא גבולות. מאהבה עשיתי זאת. ואיך הם מטפלים בי היום כאב הים? האם אתה חושב על הכאבים שלי שאני סובל מהם היום מפני שהכנסייה שוכבת בהריסות? היא שוכבת באפר על הרצפה. אין עוד דבר שניתן לבנות שם - לא עוד! אבל עדיין אחזק בספטר בידי.

כבר הקמתי את הכנסייה החדשה ב-1 בינואר 2012 במלץ בצריף הבית שלי. אף אחד לא האמין בה. ואף אחד לא יאמין בה היום כי היא אוטופיה עבור אחרים. הדמיונות נקראים הודעותי שהגיעו מפי שליחתי ולא מילים שלה אלא מילותי. אין דבר ממנה. כמה פעמים חזרתי על זה. ובעודך, אתם לא מאמינים באלוהותי ובאלוהותי. יכולתי להשמיד הכל ולהעלות את הכנסייה בגדולה הזו בדקה זו. אבל לא, הכנסייה תעלה בכל גדולתה דרךכם כמשתתפים, כשותפות גאולות.

גם אתכם תיקחו עליכם את הצלבני שלכם, כי גם הוא חלק מצלבי. האמנתי לא כפרתי על חטאיכם? הלכתי אל הצלב למען חטאייכם? הייתי מוכה וגרמתי לעצמי כאב בכל מכת השוטים שחדר עמוק לתוך פצעי. היה לי אדם בכאב ולא הייתה חלק ממנו שלא נפגע. כל גופי דממה מכל הפוריים. וסבלתי וסבלתי על חטאי האדם, כי ראיתי את החטאים ואת הכנסייה השבורה שלי מראש. ראיתי את הקרדינלים הנפילים שלי בהר הזיתים, ודם יצא מפורי ומזרימה לארץ. הייתם שואלים איך סבלתי על הכנסייה והאנשים משחיתים אותה ומוציאים אותי לצלב שנית היום? זה צלבן של אהבה עבורכם. ואיזה דבר עשיתם ממנו? מינו את הנביא השקרני. לא יכול היה טוב ליצא מעמדותיכם, כי נפלתם. אתם בדת שקר בהלכה.

התקדשתי מסעודתי של קורבן חייב לעלות בשכלול כל הכבוד. מה שהרים אתכם הוא ארוחה מודרנית פרוטסטנטית ואקוומניסטית מפוצלת. רוצים להביאם יחד, זו המסה האמיתית הקדושה והקרבן עם קהילת האוכל השבורת הזו. ומאמינים שזה אפשרי.

באיזה דבר מאמינים, אחי פיו החביבים? רוצים להביא דיאלוג עם הנביא השקרני, כמו שהודעתם כבר? האם זה אפשרי? שאלתם את עצמכם עמו תרצו לדבר? כי האנטיכריסט קשור אליו. ארבע לוז'ות כבר קיימות בוואטיקן. לא תראו זאת, אחי פיו החביבים, - ארבע לוז'ות של הפרימסונים? איך זה ייעשה? מה טוב יכול לצאת מהאוסר הזה?

לא עשה דבר טוב האפיפיור בנדיקט השישה-עשר, שצריך היה לו לוותר על משרתו לפי תוכניתי וצוואתי. הוא חייב ללכת. לא יכול היה לעשות אחרת. הוא הותקף על ידי הבונים החופשים, על ידי לשונות רעות, שהדברים הרעים בלבד הם דיברו אליו. כמעט והפסיקה מחשבתו לפעול. לא יכול עוד היה לסבול זאת. מנטלית ופיזית חלה כוחו. שנים רבות הוא היה בתלמון ומשחק. הוא קושר עם הקוריה הזאת, עם הארכיבישופים שגילו לו את השקר והחיו אותו. מה עשה בעצמו? לא העיד עלי, עלי, האלוהים הקדוש השלישי. לא! אמר באסיז'י: אני נוצרי. - זה היה הכל. הוא לא היה הרועה הראשי? אין לו יותר לומר? צריך הוא לעדות את האמת עלי גם כאשר חייו בסכנה?

ילדיי היקרים, מה אתם עושים? בכל יום חיים ואמונים בברית האמנה הזו, ברית החמש, ברית השלושה, ברית השניים, ואם זה יעלה בחשבון חייכם, אתם מוכנים לכך. אתם אומרים כן לכל קורבן. אתם אומרים כן לליל הכפרה בכל פעם, גם אם כוחותכם דועכים. אתם מכפירים על הארכיבישופים המרדניים והבישופים המרדניים ועל הרעיון העליון המרדני. הוא צריך להתבודד כדי לכפר. לא ניתן לו לקבל את הידע האמיתי בווטיקן. אם יש ארבע לוג'יות של פרימסונים, איפה הוא רוצה למצוא את האמת? שם אין אמת שיש למצוא, כי רק אנוכי, ישו המשיח בטריניטי, אלוהים האמיץ והאחד, ואתם תעבדו אף אחד אחר. לא אלהים באסיז'י שהם נקראו, כי אלהים שאתם קוראים להם אתם לא תקבלו מהם! זה היה דבר אכזרי כל כך לי, אב הכול בשמים, שאתם קראתי אלוהים אלו ואתה הם רוקדים על המזבחות.

וא יהיה עוד גרוע יותר תחת שלטונו של הנביא השקר. האנטיכריסט ימלוך איתו. תראה במהירות כיצד הרעיון העליון, כמו שאתם קוראים לו, אותו שהבחרתם, שאתם לא ידעתם מי הוא. זה מתחיל מהזמן של משטר צבאי. כמה כהנים יש על מצפונו? הוא הבטיח שתפסו אותם והורגו אותם. האם זה אביך הקדוש שאתה מכבד? ילדיי הנוצרים, ילדיי הנוצריים הקתולים, מדוע אתם לא מתעוררים? כמה פעמים ביקשתי ממך בבכי: חזרו! תישארו מחוץ לכנסיות המודרניות האלה! אבל אתם לא שומעים את קולי. אתם לא שומעים אותן בהמלצותי, כי ההמלצות, ההמלצות שלי, הן פנטזיה.

האם חייו של בני האמיתיים פנטזיה? אני מדבר באחת הקטנות שלי? הייתי, כאב שמים, הפנטזיה שלך? השמת אותי כפנטסט? אליהם אתה מחפש אותי? לא תמצא אותי כאן. לא! עם מלאכים קדושים שאני בחרתי ומינהתי, שם אמיתותי נמצאת, - כל האמת שלי! ואתה, הקטנה שלי, זובחת הכל עבורכם החוטאים, על חילול השם שאתם ממשיכים לבצע יומית ולא פוסקים להטיל עליכם חטים כבדים. אתם חיים בבהלה ובתשוקה, ואף על פי כן לא תושבים. לא! זו ההרס שהשאפתם.

הלוא גם בני ישוע המשיח נקרא בעל שדים? כן! הוא הוכח בשקר, הוא, בן האלוהים.

ומה אתה אומר על אם האלוהים, שאותה נתן לך בני ישוע המשיח תחת הצלב, שנולדה ללא חטא? מה אתה אומר לה? מה אתה קורא לה? מרים! כך אתם מחללים אותם. היא לא עםכם הקדושה מכל הקדושים, אם האלוהים, שילדה את בני יחידי, בן האלוהים, ישוע המשיח, ללכת עמו בדרך הסבל כמתווכת כל החסדים וכגואלית משותפת. ואף על פי כן גם אתם רוצים לרגל אותם, כמו בני. אתה בוזה לה כאילו היא מרים אישה פשוטה, אחת מהעם. אתם מחללין אותם יומית. וזו אם היקרה שלי שאני נתתי לכם תחת הצלב.

כאב שמים, לא רק שנתתי לבני ארץ, אלא גם נתתי לך אמא, אימה קדושה, לשאת את בני כרצוני. היא אמרה כן לכל דבר וצריכה לסבל סבל זה הכבד כיום עםכם, מאמינים יקרים.

האם אתם עתה מאמינים ורוצים ללכת בדרך של הקורדמפטריקס או שאתם מסתגלים? האם תיכנסו גם אל הזרם הגדול שהבזה אותך, שאינו מכבד אותך כאישה מן העם. אימי היקר ביותר, כמה צריכה היא לסבול, כמה צריכה היא לסבול תחת זה האנטיכריסט והנבייא השקר שישבים על הכס, כמה צריכה היא לסבול תחת ארבעת הלוג'יות, לוג'יית הבונים החופשיים? איך ניתן שהדבר הזה יקרה בוואטיקן, ברומי שלי? הכל צריך להיות טוהר שם, הכל צריך לשכון בטהרה ואמת, אך הכל שוכן בחוסר סדר הגדול. השדים מתגלגלים באדמה הגבוה ביותר ומשתפים איתכם ידיים ולא אף אחד ממך לא עוצר אותם. גם אתה, אליו נתתי את המפתח העליון.

אתה, בנדטו שלי, אליו נתתי את הכינוי הזה, על נשמתך אני נלחם. מה עשית? מכרת את כנסייתי, אף אם הוטל עליך וצריך לעשות זאת בכוח, כי אבדת ואיבדת את סמכות האפיפיור שלך לבישופים, סמכות המפתחות, ex cathedra. איפה כל זה הלך? סמכות המפתחות כבר לא קיימת. הבישופים שולטים בסמכותו של האפיפיור. איך יכול להיות דבר כזה בוואטיקן, שם הכל צריך להיות קדוש? ודרך זו נוצרה. הכנסייה toda lies fallow, הכנסייה הקתולית, ואתה יכול לעזוב אותה, כי עליך לומר, לא רוצה להשתייך לכנסייה כזו. תבין בקרוב שיותר דברים ייצאו מכנסיית השקר המודרניסטית הזו. היא תהפוך עוד יותר מודרנית. אל תשכח שהזמן הזה הוא סוף. לא! זה תחילת הרע. אתה מעולף ברעה ואתה פשוט לא מבין זאת כי יש לך מחסום בדעתך. חומה קמה ביןי לבינך כי אתם כולם בחטא גדול ומאמינים שצריך לחפש טוב. ועדיין אתה שייך לעולם עם כל תענוגיו.

האם זכרת שהזמן הזה הוא תקופת הצום? האם אפילו יודעת את המילה - צום? לא! ההלחץ וההמהומה ממשיכים בתוך וסביבך. האם ידעת שבע 14 ימים נחרוג את החג הגדול ביותר, חג התחייה של בני אני ישו המשיח? האם גם יכול לחגור אותו? לא! זה יום כמו כל יום חופשה אחר עבורך. זה חשוב לך. אתה בעולם ובשטן שולט בך.

גם הוא לקח על עצמו את השלטון בוואטיקן. האם מבינים עתה, אחי פיו החביבים שלי, שאתם רוצים להמשיך להתכתב עם הרע ולהתדיין עם מרדני ואחד שיאפשר לאנשים להיכנס עוד יותר למודרניזם?

זה עדיין לא מספיק, כי השטן ממשיך לרגש. הכוחות השטניים אינם פוסקים, יקריי. לא! זה ממשיך. יותר ויותר בדבר שמתרחש שם, המשיכו, לא הפסיקו, מכיוון שהמושיע ישוע הנוצרי, בני, הוא מוחלף, מנופץ שם. מה זה אומר, יקריי? שארוח הקודש לא היה נוכח בסינוד, אלא השטן היה נוכח, יקריי. הוא בחר את הנביא הכוזב הזה. אחד מהמשטר הצבאי - עם 90 קולות. האיך זה אפשרי? הלא עליכם לשאול זאת לעצמכם? הקפלה הסיסטינית נסגרה בכל מקום. ואף על פי כן, הוא התברר. הנביא הכוזב הזה קיבל 90 קולות.

77 זה מספרי, יקריי, וזה לא הורשה לעלות לפני השטח, מכיוון שהכל היה סודי! האם יש רוח הקודש - עם 90 קולות? מי גילה את הכל? הרע דחף אותכם לשקר. לא הייתה צורך להסתיר זאת. לא! אין דבר שסודי. הכול הוכן מראש על ידי הבונים החופשיים. האב הקדוש הזה שנבחר הוא הרוע, זה הנביא הכוזב שנבחר. רוצים עכשיו לנצח? רוצים להיות מברכים על ידו? אתם כולם תחת רצון השטן או אתם עוד מחליטים לי בדרך האחרונה - לי, ישוע הנוצרי בתוך הטריניטי, שמזהיר דמעות מרירות בשמים? מי הוא כך נואש כי היום ילדי לא יודע איפה ללכת בגלל הכאב.

היא סובלת ללא מידה. היא לא רק נואשת, אלא גם אינה יכולה להיות אחת או חוצה, כי היא סובלת עבורך, כלומר ישו המשיח סובל בה את צרותיו מחדש, ואתה עוזר בהקפדה, כי אינך מקיים אמונה נכונה, אך תמשיך לקיים אמונה שגויה. אתה ממשיך להיכנס לכנסיות המודרניסטיות שהפכו כבר לפרוטסטנטיות, אף על פי שאין בנו ישו המשיח הנוכח בארון הקודש כי הייתי צריכה להסיר אותו משם. הוא היה מושפל כך שאי אפשרה, האב השמימי, לראות אתו נדולף, בוזה ונבזה. הייתי חייבת לסלק אותו, הייתי חייבה להגן עליו. אנכי, כאב שמימי, סבלתי צרות ואלו הצרות היו די - גם עבורך.

וא עתה, ללא ישו המשיח בארון הקודש, חגגו את ארוחת האחווה לפני הכנסייה. הייתה אפשרות לישו המשיח להיטראף שם בידיהם של הכוהנים? לא! זה היה אי-אפשרי. מה שנותר הוא כיכר לחם ושתיה יין - אין עוד דבר. בכיו, בכיו על עצמכם ועל ילדיכם כי כלכם חטאו והם תרמו לצרות בנו ישו המשיח לגדול יותר ויותר. עד היום זה ממשיך לגדול, ושאטן ניצח בכל פינה. כאשר האנשים שמאמינים בו אומרים, "יש לנו לפחות אפיפיור טוב," אז שאטן זכה בניצחון שלו, אז הוא משתעשע וצוחק אתכם ויודיח אותך עוד יותר לתוך התהום. דעתכם תיערפל כי לא תוכלו להכיר את האמת. האמת הופכת לשקר והשקר הופך לאמת, ילדיי.

ואז זה הסיבה שאתם, צאן קטנה יקרה לי, מאמינים שהמשיח ישוע, בני, יעשה את הכנסייה החדשה לוהטת כי הוא האלוהים השליט והקדוש. הרוח הקודש תכנס שנית באנשים האלה המאמינים. היא תזהר, תשא חוכמה וידיעות ותקדש ואין שום ערפל על הלב. אלה שאומרים בלי מאמינים יקבלו הבנה ברורה מאוד. הם יחלוקו הודיה ויירדו לברך כי הם יכולים עוד להאמין בתוהו ובוהה של העולם כולו.

צאן קטנה יקרה לי, אני אוהב אותכם ללא גבול. אתם לא יודעים כמה יקרים אתם, כמה גדולים אתם ברצון ובאהבה של אביכם השמימי, שמתגבר עליהם. ואמאי? איפה אימהי? עםכם. האם תתעורר אי פעם? לא! היא מחזיקה אותך בשתי ידיה עם לגיון מלאליים שלה. היא אוהבת אתכם, אוהבת אתכם באהבה אלוהית, כי אתם ילדיה ואתם רוצים לסבול את הסבל הגדול ביותר עבור אחרים, כי אמרתם כן לצלב שלכם מרצון. אתם רוצים לכפר על האחרים כי אתם רוצים להציל אותם מגיהנום נצחי אף על פי שזעמי יגיע אליהם. זעם אב השמיים חזק מאוד והוא חייב להגיע, כי לא אוכל לראות את בני ישוע המשיח ואמא הקדושה והרוח הקודש מושחתים. "אמרו שהרוח הקודש היה בישיבה", אמרו בקלות ראש. כיצד הרוח הקודש אי פעם יכולה להיות בישיבה כאשר רק קרדינלים נופלים? הם מתענגים בעולם, אוהבים את העולם וחותאים ומבצעים חילולי שמים ללא הפסקה.

יילדי היקרים שלי, דיברתי איתכם את האמת וצערי היום גדול מאוד עד שצריך היה לגלות לכם הכל. אתם ילדיו שלי, אתם הגפנים על גפי, אתם העובדים בכרמי ואתם אלה שאני יכול לסמוך עליהם. יש לך אמון רב בי ולא תוותר. אתה נלחם ומתגבר עם אמא הקרובה שלך ותוחזק בתולדה שלה, בליבתה הבלתי מושחת. היא אוהבת אותך ומביטה אליך במלאת רחמים כי לא חוסכים ממך הצלב הגדול הזה, כי היכן היה ישו המשיח, בני, שאהב את אמו מעל לכל, ציפה לה לשאת את הצלב הגדול ביותר? האם תוכל להיות פטור מהצלב? לא! גם עליך להכיר בצלקך ולחבק אותו. זה צלקך. אז אני אוהב אותך כשאתה מחבק את הצלב ואומר: "רק בצלב ירפא נשמתי, רק בצלב אחד יום ראה שמים פתוחים ויאפשר לי להשתתף בחתונה הנצחית, החתונה הנצחית. אין זה מטרתכם. זאת מה אתה חי עליה וזה מה אתה רוצה למות עבורו, אף על פי שאתה יודע כל בוקר כשאתה קם שצריך להיות שם. הוא מסביב!

ישו המשיח, בני, נותן לכם מחדש ואומר אליכם: "האם אתה רוצה לשאוב עוד את צלקי, אהבתי, או האם אתה רוצה לזרוק אותו? הוא קשה מדי עליך או האם אתה רוצה לסבול את העינויים הגדולים ביותר עמי עבור הכנסייה הקתולית שמאוהבת בך כך הרבה?" גם אמו כקורדימפטריקס עומדת לצידו. היא מעולם לא אמרה לא. היא סבלה מהכאבים הגרועים ביותר. היכן אם אמה הייתה צריכה לראות את בנה, שסובל עד הקצה וטהור עוד, האם לא תישבר על ידי הסבל הזה? מדוע אין הבתולה השמחה נשברת מסבלו שלך? כי האלוהי החזיק אותך. כי היא סבלה עם בן אלוהים עבור העולם כולו, למען ישועת בני אדם.

ואז אני מברך אתכם היום באהבה גדולה, בבטחון גדול ובנאמנות גדולה, ברחמים וטוב של אביכם השמימי, עם כל המלאכים והקדושים, במיוחד עם אם הכנסייה הקרובה לך ואת חתן האלהים, יוסף הקדוש. עמדו חזקים ותאמנו שיום אחד הכל ישנה, כי הכל יגלו. גם אם התקשורת לא ידעת היום מה מאחורי כל זה, אני יהיה הזה שהביא את הכל לידי גילוי. חטא לעולם לא יחבוא, כי עליו להתכפר. מי שעשה אותו חייב להיות יכול לצאת מן החטא כאשר המודעות מכאה בלתי נסבל.

ברכתכם בטריניטי, יקרי לי! אני נפרד ממך היום בעצב גדול כי אוהב אותך, כי אחז בקרביך ביום השבת המיוחד של הפסיון שאתה סובל. איני רוצה לראות אתך סובל, במיוחד אתך, ילדי! לא תודע אליו לעבור בצער, לא תדעי אליה לפנות, כי כל גופך צער אחד. ואני, אביך השמימי, חייב שלא להסיר ממך את הצער הזה, כי זהו צער בני לחתאיהם של העולם כולו ולתחיית הכנסייה החדשה והכהנות החדש לפי מריה זילר, הקדושים שבשמים. אם תחקו אחריה ותקראו את דבריה כפי שהיא סבלה, אז אתם בדרך הנכונה. היות גבריים ואמיצים ולא תתנו לך להיכנע, כי אני אוהב אותכם בלא גבול!