יום ראשון, 12 באוגוסט 2012
יום ראשון עשרים ואחד אחרי שבועות.
האם הקדושה מדברת לאחר המיסה הטרידנטינית הקורבנות על פי פיווס החמישי בליל הכפרה בשעה 23:55 דרך כלייה ובתה אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש, אמין. במהלך המיסה הקורבנות הקדושה ביום ראשון הזה ובמקביל ליל הכפרה, רבים ממלאכים התאספו סביב מזבח הקרבן ובעיקר סביב מזבח מרים. הכל היה מאיר מאוד.
גברתנו תומר: היום, בלילה הזה של הכפרה, אני, אם השמים האוהבת ביותר, אדבר אליכם דרך כליי העקשן והכניע והעצוב ובתי אן, שממש בתרצי. היום היא תחזור על מילותי.
יהודעי הרולדסבאך ומאזורים קרובים ורחקים, חסידי ואמוני האהובים שלי וכל צאנכם הקטן והאוהב, היום ראשון הזה בלילה זה של הכפרה אני עוזרת לכם להציל נפשות רבות, במיוחד נשמות כהנים, דרך זבחיכם, תפילותיכם ולחשיכם. היות גבריים ואמיצים באמונה, כי אם אתרחקו עוד יותר האמונה, היא תשא פרי. התפללות שלכם לא נישמעת לריק.
אני, כאימי האוהבת ביותר, מתחננת תמיד על כס המלכות של אב השמים שיחלץ כהנים רבים מהשמדה נצחת. הכפרה שעושים אתם הלילה תתן טובה לרבים. לעיתים רואים לא מופת ולא סימן. אך אב השמים עדיין יחליץ הרבה.
הכוהנים עודם בספק ומשכילים לדחות את הארוחה הקדושה הטרידנטינית לפי פיוס החמישי. לכן, אב הכול דורש ממך הרבה כפרות. אני מבקשת מכם, ילדי מרי היקרים שלי, להתחרט על העבירות הרבות שמכוהנים עושים לאב הכול. הם ממשיכים לבצע חילולים קשים מאוד. דרך הארוחה הקדושה שהם מציעים לאב השמים בפרווטנסטנטיות, הם פוגעים בו במידה הגבוה ביותר.
הם עדיין נותנים את הקומוניה בידיים. זה שטני, היקרי שלי. אם רק יתחילו לחתור בארוחה הקדושה של בני, הם יחזו שהרבה זו, הארוחה הקדושה החד-קודשית לפי פיוס החמישי, תואמת את האמת. רבים מכוהנים עדיין חוגגים את הארוחה הקדושה לאחר 1962, שזה לא כל כך נכון. רבות מתפילות, הוויגילים והתחינות גם נושרות או משתנות. זה לא רצונו של אב הכול.
ילדי מרי היקרים שלי, כפרו על עבירות אלו. כפרו על הפשעים בשולחן הטחון. מכוהנים אלה אינם רוצים להקטין את סמכותם. הם לא רוצים לזנוח אבדות כספיות. זה חילולים גדולים, כי להם חסר אמון באב הכול. הם לא מתפללים ולא נשארים בתפילה לפני הקדושת הקודש כי אינם יכולים או שאינם רוצים להאמין. תפילות כפרה ממשיכות להיעדר מהם. גם אין הם נשארים בתפילה. הם לא עושים את הברוויארי שלהם. זה רחוק ממנו. במקום זאת, הם נהנים מן העולם במידה רבה.
אני, האם השמימית, מבקשת שוב ושוב על כסא אב השמים שיענה לתפילותיכם וישך להמשיך לפרוץ לנשמות הכוהנים, וייתן לאהבתו לזרום אל נשמת הכוהנים. אני רוצה להיות אם ואמאלכתם, אך הם אינם שומעים אותי. הם אינם מאמינים בכוח התפילה שלי. הם אף אינם מאמינים בבתוליותי. וזה גורם לי כאב, לאם השמימית. לכן אני בוכה דמעות דמים במקומות רבים היום, שם אין מאמינים. הם צוחקים עלי. וכך פוגעים במידת הכבוד הגבוהה ביותר בבני, ישו המשיח, אותו ילדתי.
למען בני, ישו המשיח, מבקשת מכם להמשיך להיות מוכנים לקרבן ולהמשיך להיות מוכנים לזבחות. היותכם מוכנים לזבחות, גם אם צוחקים עליכם, מצחיקים ומשפילים אתכם בגלל חסידותו שלכם. כך זה הזבחות. בכל זאת, נשארו אומץ ואוזל. האמינו ותקוה עמוק יותר, כי אב השמים ישמע הכל. הוא יראה את קורבנותיכם הלילה.
אבל, ילדיי היקרים, מעט מאוד מאמינים שומרים ליל זה הקרבן. אני מבקשת מכל אחד להישאר לפחות שעה אחת לפני הסעודה הנברכה ולהתפלל כקרבן עבור הכוהנים. תהיו מוערכים ביותר אם תשקיעו את המאמץ לשמור על היותכם ערים לפחות שעה אחת ולתפול ולזבח זה. אב השמים רוצה זאת מכם.
אני רוצה לתודה לכם, ילדיי היקרים, שכל הזמן מראים את נכונותו לקרבן, אף על פי שבעתיים חשבים שהכוחות שלכם עוזבים אותכם. בדווקא אז תפילותיכם יקרות לי. אני גם רוצה לתודה לכם על כל האהבה שאתה מציעים לאב השמים בטריניטי. הוא ישלם לך אלף פעמים יותר.
וא כך אברכך עתה עם כל המלאכים והקדושים, במיוחד עם חתי, קדוש יוסף, בטריניטי, בשם האב, הבן ורוח הקודש. אמן. אתם תאהבו לעולם! התמיד עד הסוף! אמן.