הבוקר התעוררתי אחרי לילה של סבל עז. הקרבתי אותו למען הנשמות הקדושות ולמען העולם, כדי לעזור להציל נשמות של בני אדם.
פתאום הופיעו האם הברוכה ותינוק ישוע, בליווי שלושה מלאכים קדושים. תינוק ישוע נראה בן חודשיים עד שלושה חודשים.
האם הברוכה מסרה לי בעדינות את תינוק ישוע ואמרה: "תוודאי שאת שמה את בני על כרית ושהוא יהיה בנוח".
אדוננו ישוע נראה כל כך מתוק, לבוש בפיג'מה של חלק אחד. אחרי שהאם הברוכה מסרה אותו לי, לא יכולתי לראות אותה יותר.
הוא חייך ואמר: "את יודעת למה באתי אלייך? אני רוצה שתחליפי לי את הפיג'מה. את צריכה להרים אותי".
אמרתי: "אתה מדבר, אבל אתה כל כך קטן!"
הוא ענה: "אני מדבר. אני יכול לעשות כל מה שאני רוצה, ואני מברך אותך".
"ואת צריכה להחליף לי גם את החיתול", הוא אמר.
הופתעתי שאדוננו זקוק לחיתול.
לצדו היו שתי כריות. אמרתי: "שתי כריות הן גבוהות מדי עבורך. אני אוריד אותן".
שאלתי את המלאכים, "אתם יכולים לתת לי שני חיתולים ומטלית?" הפיג'מה הקטנה כבר הייתה שם.
ניסיתי להוריד את הפיג'מה שלו מעל ראשו אך לא הצלחתי.
אמרתי, "אתה צריך להיות קצת סבלני איתי כי אני קצת איטית."
"אני אעזור לך," הוא אמר.
כפתורים קטנים היו על כתפי הפיג'מה שלו. לפתע, הפיג'מה נפתחה בכתפיים. אדוננו הרים את ידיו הקטנות, ויכולתי להחליף לו לפיג'מה חורפית אחרת.
להפתעתי, כשחשפתי את תינוק ישוע, ראיתי שהוא הרטיב את עצמו. התחלתי לצחוק בעדינות, ואדוננו צחק יחד איתי.
אמרתי, "עכשיו הרטבת את כל הפיג'מה שלך!"
הוא אמר, "יש עוד אחת שאת יכולה להلب יש לי."
תינוק ישוע גיחך וצחק, בדיוק כמו כל תינוק אחר.
אחרי שהלבשתי אותו בפיג'מה סרוגה ומפוספסת, אמרתי, "תראה אותך — כמה אתה יפה."
לפתע, דמעה גלגלה על לחיו הימנית.
שאלתי בעדינות, "למה אתה בוכה? אתה נקי ומסודר, ואתה יפה, ואני אוהבת אותך, וכולם אוהבים אותך. למה אתה בוכה?"
"כי אף אחד לא רוצה אותי", הוא ענה.
דמעות זלגו על פניו של אדוננו.
הרמתי בעדינות את האדון ישוע ופינקתי אותו כדי להרגיעו.
לפתע, הגיעה האם הברוכה ואמרה, "ראית איך בני בוכה על העולם? אף אחד לא רוצה אותו."
אמרתי, "אם ברוכה, יש הרבה אנשים שאוהבים אותו."
היא אמרה, "אין מספיק אנשים. העולם שולל את אלוהים לחלוטין. הם כבר לא רוצים את אלוהים. הם מעדיפים לחיות בחטא ובשקרים, ובכיעור, מאשר להמיר את דתם ולבוא אל בני. הוא פגוע כל כך."
אז מסרתי בעדינות את תינוק ישוע חזרה לאם הברוכה.
היא אמרה, "את רואה, הלבשת אותו בבגד חדש, וזה מייצג את העובדה שאת מנחמת אותו."
הלבשת אדוננו והחזקתו מייצגים את הפירות הטובים הנובעים מסבלו שלי למענו. אני מרוחקת מהכאב והסבל ומקבלת נחמה יפה.
כל תפילותינו וסבלנו המוקרבים לאדוננו מנחמים אותו.