ילדיי היקרים והאהובים,
תודה לכם על שהתגבעתם כאן בתפילה ועל שכרעתם ברכיים לפניי.
ילדיי האהובים, אני מבקשת מכם ענווה, אך אתם ממשיכים להיות גאוים.
אני מבקשת מכם סליחה, אך אתם נוטרים טינה.
אני מבקשת מכם שלום, אך העולם שסע ממלחמות.
ילדיי, התפללו בחום עבור אלה שסבכים ועבור הצטריים המדברים על אלוהים אך אינם מכירים אותו; הם מדברים על רחמים אך אינם מדברים על צדקתו הקדושה.
ילדים, המשיכו בדרך שבה התחלתם באמונה. אל תתנו לעצמכם להתפתות, אלא המשיכו ללכת בדרך שהראה ישוע.
ילדיי, ישנם צלבים רבים, אך הישענו על אלוהים, שיכול לעשות הכל. אל תביטו בעולם, אלא התמקדו בנצח.
ילדיי, אני אוהבת אתכם, ולבּי הטהור ינצח אתכם ובתוככם.
קוו תקווה, אהבו את אלוהים, עכשיו ותמיד.
אני משאירה לכם את ברכתי האימהית, בשם אבינו שבשמים, הבן ורוח הקודש.
שלום בלבבותיכם.
הרהור על המסר:
גבירתנו שואפת להושיע את כולנו, ילדיה, והיא מזמינה אותנו פעם נוספת לשנות גישות מסוימות. בואו נעצור לרגע ונחשוב: כאשר אנו ניצבים בפני פגיעה, האם אנו מסוגלים להימנע מתגובה ולסלוח? כאשר אנו עושים דבר טוב או חשוב, האם אנו מסוגלים להימנע מלהיות נשואים לגאווה, ולהישאר בצל מבלי לתבוע קרדיט על מעלותינו? כאשר אנו טועים וחוטאים, האם אנו זוכרים שאלוהים הוא לא רק רחמים אלא גם צדק, ושאנו נשאל על כל מעשינו לפניו?
נשמור על מבטנו מופנה לשמיים — זהו יעדנו — ולא נאפשר לעצמנו להיות מוסחים על ידי דבר מה, אפילו לא על ידי הצלבים הכבדים שאנו נושאים, שכן הם המפתחות שיפתחו עבורנו את שערי גן עדן.
מקור: ➥ LaReginaDelRosario.org